מְקַדְּשִׁין עַל יַיִן שֶׁבְּפִי הֶחָבִית, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ (ד) קִמְחִין. הגה: וְיֵשׁ אוֹסְרִין לְקַדֵּשׁ עָלָיו אֶלָּא יְסַנְּנוֹ תְּחִלָּה לְהַעֲבִיר הַקִּמְחִין. (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם א''ח וְתוס') וְעַל יַיִן שֶׁבְּשׁוּלֵי הֶחָבִית, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁמָרִים; וְעַל יַיִן שָׁחֹר; וְעַל יַיִן מָתוֹק; וְעַל יַיִן דְּרֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא. וּמִכָּל מָקוֹם (ה) מִצְוָה לִבְרֹר יַיִן טוֹב לְקַדֵּשׁ עָלָיו.
מְקַדְּשִׁין עַל יַיִן לָבָן, וְהָרַמְבָּ''ן פּוֹסְלוֹ לְקִדּוּשׁ אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד, אֲבָל מַבְדִּילִין עָלָיו, וּמִנְהַג הָעוֹלָם כִּסְבָרָא רִאשׁוֹנָה.
יַיִן חַי אֲפִלּוּ אִם הוּא חָזָק דְּדָרֵי (פִּי' שֶׁרָאוּי לִמְזֹג) עַל חַד תְּלָת מַיָּא, מְקַדְּשִׁים עָלָיו; וּמִכָּל מָקוֹם יוֹתֵר טוֹב לְמָזְגוֹ וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מָזוּג כְּרָאוּי. הגה: וְיֵינוֹת שֶׁלָּנוּ יוֹתֵר טוֹבִים הֵם בְּלֹא מְזִיגָה (טוּר).
באר היטב
(ד) קמחין. ומ''מ אם יש עליו קרום לבן שקורין קאני''ק אין מקדשין עליו ב''ח. בתשובת שער אפרים סי' י''ח אוסר לקדש על היין שמסריח קצת אחר החבית. ולענין הבדלה מורה פנים לאסור ולהתיר ע''ש: (ה) מצוה. ולא יקח מסתם יין שבמרתף. ט''ז: