אֵין צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ מִכּוֹס הַמְקַדֵּשׁ לְכוֹסוֹת יַיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמְּסֻבִּין, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ (כד) פְּגוּמִים שֶׁאָז צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ לְכָל כּוֹס וְכוֹס, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוּ כֻּלָּם מִכּוֹס שֶׁאֵינוֹ פָּגוּם.
(א) אֵין מְקַדְּשִׁין עַל יַיִן שֶׁרֵיחוֹ רַע, אַף עַל גַּב דְּרֵיחֵיהּ וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא, וְלֹא עַל יַיִן (ב) מְגֻלֶּה אֲפִלּוּ הָאִדָּנָא דְּלֹא קָפְדִינַן אַגִּלּוּי. הגה: וְאֵין מְקַדְּשִׁין עַל הַיַּיִן דְּרֵיחֵהּ חַמְרָא וְטַעֲמֵהּ חֲלָא (טוּר).
באר היטב
(א) אין מקדשין. אם הוא בע''ש במקום שיש בו יין ויודע שבשבת לא יהיה לו יין כגון שאינו יכול להוליכו לביתו יקדש מבע''י על היין וישתה ואסור אחר כך לעשות מלאכה ש''ל בשם גאון מ''א עיין מ''א סימן רס''ז: (ב) מגולה. ואם עמד שעה מועטת מגולה אין קפידא אא''כ נמר ריחו וטעמו מ''א. בתשובת באר עשק סי' ק''ט מתיר לברך ולקדש ולהבדיל על סתם יינם שתקנת הברכות קדמה בזמן לתקנת וגזרת סתם יינם ע''ש ובהלק''ט ח''א סימן יו''ד חולק וכתב דאין זה מברך אלא מנאץ ע''ש:
יַיִן (ג) מִגִּתּוֹ מְקַדְּשִׁין עָלָיו; וְסוֹחֵט אָדָם אֶשְׁכּוֹל שֶׁל עֲנָבִים וְאוֹמֵר עָלָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם.
באר היטב
(ג) מגתו. ומ''מ מצוה מן המובחר ביין ישן. מ''א:
באר היטב
(כד) פגומין. ע''ל סימן קפ''ב ס''ד: