כָּתְבוּ הַגְּאוֹנִים הָא דְּאֵין קִדּוּשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, אֲפִלּוּ אָכַל דָּבָר (ה) מוּעָט, אוֹ שָׁתָה כּוֹס (שֶׁל) יַיִן שֶׁחַיָּב עָלָיו (ו) בְּרָכָה, יָצָא יְדֵי קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה וְגוֹמֵר סְעוּדָתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְדַוְקָא אָכַל לֶחֶם אוֹ שָׁתָה יַיִן, אֲבָל אָכַל (ז) פֵּרוֹת, לֹא. הגה: וּלְפִי זֶה הָיָה מֻתָּר לְמוֹהֵל וּלְסַנְדָּק לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס שֶׁל מִילָה בְּשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית, אִם שׁוֹתִין כַּשִּׁעוּר (בֵּית יוֹסֵף) אֲבָל נָהֲגוּ לִתֵּן לְתִינוֹק (הגמי''י פֶּרֶק כ''ט).
וְאִם קִדֵּשׁ בְּבֵיתוֹ וְשָׁמַע (ח) שְׁכֵנוֹ וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לְפָנָיו, יוֹצֵא בּוֹ דְּשַׁפִּיר הָוֵי מְקוֹם סְעֻדָּה. וּכְגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַשּׁוֹמֵעַ (ט) לָצֵאת, וּמַשְׁמִיעַ לְהוֹצִיא.
באר היטב
(ח) שכנו. ואפי' לכתחלה יכול לקדש בביתו כדי שישמעו ואפי' הוא אינו אוכל וכמ''ש סי' רס''ט. מ''א ע''ש (ט) להוציא. ובזמן הזה שהש''צ אינו מקדש אלא משום מנהג לא יצא השומע אא''כ נתכוין להוציאו. ב''י מ''א:
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁים אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין הַקִּדּוּשׁ תָּלוּי בְּנֵר וְאִם הוּא נֶהֱנֶה בֶּחָצֵר יוֹתֵר מִפְּנֵי הָאֲוִיר אוֹ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים, מְקַדֵּשׁ בֶּחָצֵר וְאוֹכֵל שָׁם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הַנֵּר, שֶׁהַנֵּרוֹת לְעֹנֶג נִצְטַוּוּ (י) וְלֹא לְצַעַר, וְהָכֵי מִסְתַּבְּרָא.
באר היטב
(י) ולא לצער. היינו במצטער הרבה הא לאו הכי צריך לאכול במקום נר. מ''א בשם רש''ל:
באר היטב
(ה) מועט. היינו כזית: (ו) ברכה. פי' ששתה רביעית שחייב ברכה אחרונה. משמע מדברי רמ''א וב''י דהיינו ששתה כשיעור במה שטועם כוס של קידוש ומש''ה פסקו דמילה בשבת שרי למוהל לשתות אם שותה כשיעור. ולבוש וב''ח וט''ז כתבו דבעי שישתה עוד כוס מלבד כוס של קידוש והשתיה השניה נחשב לסעודה לפ''ז מדינא אסור למוהל לשתות מכוס של מילה בשבת ע''ש רק מ''ש הט''ז דא''כ כל קידוש לא יצטרך להיות במקום סעודה דהא צריך לשתות מלא לוגמיו ע''ש ליתא דמלא לוגמיו הוי בציר מרביעית והגאונים מצרכי לשתות רביעית פר''ח וכ''כ היד אהרן. ואפשר לומר דלשיטתו אזל לפי מ''ש בסי' ק''ץ ס''ק ג' ע''ש. (ובס' אבן העוזר השיג על הב''ח וט''ז הוכיח בראיות דבכוס של קידוש ששתה כשיעור רביעית דיצא ידי קידוש במקום סעודה): (ז) פירות לא. ומיני תרגימא מה' מינים יצא דהא עכ''פ חשיבי טפי לסעודת שבת מיין. ושכר אע''ג דהוי חמר מדינא לא יצא בו במקום סעודה דלא סעיד כמו יין מ''א לפ''ז נ''ל דכ''ש בקאוו''י דלא יצא: