אִם יֵשׁ אַחֵר עִמּוֹ, אֲפִלּוּ אֵינוֹ קוֹרֵא, וְאוֹמֵר לוֹ: תֵּן דַּעְתְּךָ עָלַי שֶׁלֹּא אַטֶּה, מֻתָּר; וְהוּא הַדִּין אִם אוֹמֵר כֵּן לְאִשְׁתּוֹ.

אָדָם חָשׁוּב, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ בְּחֹל (ו) לְהַטּוֹת, מֻתָּר בְּכָל גַּוְנָא.

בִּמְדוּרָה, אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה אֵין קוֹרִין מִשּׁוּם דְּהוֹאִיל וְיוֹשְׁבִים רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה, וְעוֹד שֶׁזַּנְבוֹת הָאוּדִים סְמוּכִים לָהֶם, אֵין זֶה מַכִּיר כְּשֶׁבָּא חֲבֵרוֹ לְהַבְעִיר (ז) וּלְחַתּוֹת.