סְעֻדָּה זוֹ וְשֶׁל (ג) שַׁחֲרִית אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּלֹא פַּת.
אֵין פּוֹלִין (פי' לְבַעֵר אֶת הַכֵּנִים מֵהַבְּגָדִים, תַּרְגּוּם בִּעַרְתִּי הַקֹדֶשׁ (דְּבָרִים כו, יג) פַּלֵתִי), (א) וְאֵין קוֹרִין בְּסֵפֶר לְאוֹר הַנֵּר וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ מוֹצִיא בְּפִיו, שֶׁמָּא יַטֶּה. וְאֲפִלּוּ הוּא גָּבוֹהַּ עֶשֶׂר קוֹמוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִגֹּעַ אֵלָיו, שֶׁלֹּא חִלְּקוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר. וּמִטַּעַם זֶה יֵשׁ לֶאֱסֹר אֲפִלּוּ הוּא (ב) בַּעֲשָׁשִׁית אוֹ קָבוּעַ בְּחוֹר שֶׁבַּכֹּתֶל, וְכֵן בְּנֵר שֶׁל (ג) שַׁעֲוָה.
באר היטב
(א) ואין קורין. וה''ה שאין בודקין הציצית. מט''מ רש''ל: (ב) בעששית. ואם היא סגורה במפתח מותר וכן עשו מהרא''ש ומהר''ם ותלמידיהם וכ''כ בהגמ''נ וב''ח וט''ז וע''ת אוסרים משום דלא פלוג ע''ש. אסור לקרות לאור הנר אפי' ביום במקום האפל. הלק''ט ח''ב סי' כ''ז: (ג) שעוה. ב''ח כתב בשם רש''ל דנהגו להקל לבדוק כלים וציצית ולקרות ההגדה בנר של שעוה דליכא למיחש שמא יטה וראב''ן מיקל בנר של חלב כיון דמאיס עיין סעיף י''ב:
וְדַוְקָא אֶחָד, (ד) אֲבָל שְׁנַיִם קוֹרִים בְּיַחַד, שֶׁאִם בָּא הָאֶחָד לְהַטּוֹת (פי' לְהַטּוֹת הַנֵּר כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הַשֶּׁמֶן לַפְּתִילָה), יַזְכִּירֶנּוּ חֲבֵרוֹ. וְהוּא שֶׁקּוֹרִים בְּעִנְיָן אֶחָד, שֶׁאָז יַשְׁגִּיחַ הָאֶחָד בַּמֶּה שֶּׁיַּעֲשֶׂה חֲבֵרוֹ, אֲבָל בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים לֹא. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבִשְׁנֵי סְפָרִים, אֲפִלּוּ בְּעִנְיָן אֶחָד אָסוּר (בֵּית יוֹסֵף), וְלָכֵן אָסוּר לוֹמַר (ה) פִּיּוּטִים בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכֵן נָהֲגוּ (מָרְדְּכַי וְסֵפֶר הַתְּרוּמָה וּסְמַ''ג וְהַגָּהוֹת).
באר היטב
(ד) אבל שנים קורין. אבל אין פולין אם לא שאחד מפלה ושני משמרו. ט''ז וב''ח: (ה) פיוטים. וה''ה הזמירות שאומרים בבית אם לא מי שרגיל קצת ושאר התפלה מותר לקרות בסידור לאור הנר שהתפלה מצויה בפי הכל:
באר היטב
(ג) שחרית. ויכול לקיים ג' סעודות ביום השבת דהיינו אם יש קצת אונס יכול לדחות הסעודה של ליל שבת עד למחר ובלבד שיקדש היום וצריך לשתות יין אחר הקידוש כמ''ש סי' רע''ג ס''ה. מ''א ע''ש ועיין סימן רצ''א ס''א: