(א) במה מדליקין. כדי שאם איחר לבוא לבה''כ יסיים תפלתו בעוד שאומרים אותו ולכן א''א אותו בשבת חוה''מ שאין מאחרין כ''כ דאין עושין מלאכה כ''כ מנהגי מהרא''ק. וכתב הב''ח שיאמרוהו אחר הקידוש דעיולי יומא מקדמינן וכ''מ בטור. מ''א:

(ב) בשבת. וכן בי''כ שחל בשבת א''א אותו. שכנה''ג:

(א) לאכול מיד. היינו לקדש כדי שיזכור שבת בכניסתו. כתב בתיקוני שבת שיקדש קודם לילה כי בתחלת ליל שבת הוא מזל מאדים וסמא''ל מושל עליו ובסוף יום ו' מזל צדק ומלאכו צדקיא''ל והם שני מלאכים אחד רע ואחד טוב לכן יקדש בצדק או ימתין עד שיעבור ממשלת מאדים ויקדש. ואם אינו תאב לאכול יכול להמתין שכבר זכר אותו בכניסתו בבה''כ מ''ע מ''א. (ובס' החינוך פ' יתרו משמע שנהגו שלא לקדש בבית עד חשיכה). כתב הרמב''ם פכ''ט קידוש היום דאורייתא בלא יין ורבנן תקנו על היין וכ''כ התוס' בסוכה דף ל''ח ול''נ דמדאורייתא בקידוש שאומר בתפלה סגי וקידוש במקום סעודה רבנן תקנוהו. ודע דהקידוש בי''ט הוא דרבנן מ''מ יש לו כל דין קידוש של שבת. ואם אין לו אלא כוס אחד של שבת קודם. מ''א: