מְלַמְּדֵי (ז) תִּינוֹקוֹת אֵין צְרִיכִים לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת הַפָּרָשָׁה בְּשַׁבָּת.
אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת (ח) פָּרָשַׁת יוֹם טוֹב. הגה: וְכֵן אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת הַהַפְטָרוֹת (מָרְדְּכַי ה''ק), וּמִכָּל מָקוֹם נָהֲגוּ לִקְרוֹת (ט) הַהַפְטָרָה; וּבְשַׁבָּת שֶׁל חֲתֻנָּה יִקְרָא הַהַפְטָרָה שֶׁל שַׁבָּת וְלֹא שׂוֹשׂ (י) אָשִׂישׂ (פִּסְקֵי מהרא''י סי' ק''א).
באר היטב
(ח) פרשת י''ט. דהא כבר קרא כל התורה מידי שבת בשבתו ובערב ש''ת יקרא וזאת הברכה. הכוונות: (ט) ההפטרה. פעם א' מקרא וא' תרגום ועיין של''ה: (י) אשיש. ובד' פרשיות יקרא ההפטרה דד' פרשיות:
זְמַן תְּפִלַּת מוּסָף מִיָּד אַחַר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְאֵין לְאַחֲרָהּ יוֹתֵר מֵעַד סוֹף שֶׁבַע שָׁעוֹת. וְאִם הִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ אַחַר שֶׁבַע שָׁעוֹת נִקְרָא פּוֹשֵׁעַ וְאַף עַל פִּי כֵן יָצָא י''ח מִפְּנֵי שֶׁזְּמַנָּהּ כָּל הַיּוֹם. וְאִם שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל עַד שֶׁעָבַר כָּל זְמַנָּהּ, אֵין לָהּ תַּשְׁלוּמִין. וְיֵשׁ בָּהּ נְשִׂיאָת כַּפַּיִם. הגה: וְאִם הִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, יָצָא (א''מ בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ''א וְר''י פ' תְּפִלַּת הַשַּׁחַר).
באר היטב
(ז) תינוקות. דוקא בימיהם שהיו לומדין פי' המקרא עם התינוקות אבל אם לומד פי' המלות לחוד לא יצא ומ''מ די שיקרא עוד פעם א' מקרא דזה עולה לו במקום מקרא. מ''א: