אֵין מִתְעַנִּין עַל שׁוּם צָרָה (יב) מֵהַצָּרוֹת כְּלָל.
אֵין צוֹעֲקִים וְלֹא מַתְרִיעִין בּוֹ עַל שׁוּם צָרָה חוּץ מִצָּרַת הַמְּזוֹנוֹת שֶׁצּוֹעֲקִים עָלֶיהָ בַּפֶּה בְּשַׁבָּת, וְלֹא בְּשׁוֹפָר. וְכֵן עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ עַכּוּ''ם אוֹ נָהָר וּסְפִינָה הַמְטֹרֶפֶת בַּיָּם, וַאֲפִלּוּ עַל יָחִיד הַנִּרְדָּף מִפְּנֵי עַכּוּ''ם אוֹ לִסְטִים אוֹ רוּחַ רָעָה, זוֹעֲקִין וּמִתְחַנְּנִין בַּתְּפִלּוֹת בְּשַׁבָּת, אֲבָל אֵין תּוֹקְעִין אֶלָּא אִם כֵּן תּוֹקְעִין לְקַבֵּץ הָעָם לַעֲזֹר אֲחֵיהֶם וּלְהַצִּילָם וְע''ל סי' תקע''ו (סי''ג).
נִרְדַּף מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה שֶׁאָמְרוּ ל''ד דְּהוּא הַדִּין לְכָל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת הַיּוֹם זוֹעֲקִים וּמִתְחַנְּנִין. וְכֵן נָהֲגוּ לוֹמַר: מְצַלְּאִים בְּשַׁבָּת עַל חוֹלִים הַמְסֻכָּנִים סַכָּנַת הַיּוֹם. הגה: וְכֵן מֻתָּר לְבָרֵךְ הַחוֹלֶה (יג) הַמְסֻכָּן, בּוֹ בַּיּוֹם (לִקוּטֵי מַהֲרִ''י ברי''ן וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ''ן פ''ג דְּתַעֲנִית).
באר היטב
(יג) המסוכן. אבל שאינו מסוכן ביומו אסור לברכו כ''כ מהרי''ו שהסכימו כל הרבנים וכ''כ ב''ח ולברך המקשה לילד לכ''ע מותר שהתינוק הוא צדיק ויכריע כל העולם לכף זכות מהר''י על שם הסמ''ג ול''נ דקטנים אינם נכנסים למנין דהא אינן בני עונשין מ''א. וי''ל בתוך מי שבירך לחולה שבת היא מלזעוק וכו' עיין מ''א:
באר היטב
(יב) מהצרות. מותר ליפול על פניו ביחיד אם צריך לרחמים מהר''ם סי' תר''ג. מ''א: