יִהְיֶה שֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ וּמִטָּה (א) מֻצַּעַת יָפֶה, וּמַפָּה פְּרוּסָה כְּמוֹ בִּסְעֻדַּת הַלַּיְלָה, וִיבָרֵךְ עַל הַיַּיִן בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן וְהוּא נִקְרָא (ב) קִדּוּשָׁא רַבָּהּ. וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל יָדָיו וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רע''א סָעִיף י''ב בהג''ה וְיִבְצַע עַל לֶחֶם מִשְׁנֶה כְּמוֹ בַּלַּיְלָה וְיִסְעֹד, וְגַם זֶה הַקִּדּוּשׁ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, וְשֶׁלֹּא יִטְעֹם קֹדֶם לוֹ כְּלוּם כְּמוֹ בְּקִדּוּשׁ הַלַּיְלָה. וּמִיהוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם בַּבֹּקֶר קֹדֶם תְּפִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא חָל עָלָיו חוֹבַת קִדּוּשׁ. הגה: וְעַיֵּן לְעֵיל כָּל דִּינֵי קִדּוּשׁ סי' רע''א ער''ב רע''ג.
בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יַיִן מָצוּי הָוֵי שֵׁכָר וּשְׁאָר מַשְׁקִין, חוּץ מֶהַמַּיִם, חֲמַר מְדִינָה (ג) וּמְקַדְּשִׁין עָלָיו. וְאִם אֵין לוֹ אֲפִלּוּ שֵׁכָר וּשְׁאָר מַשְׁקִין, אוֹכֵל בְּלֹא קִדּוּשׁ.
באר היטב
(ג) קידוש. פי' כשיש לו פת אומר המוציא על הפת ואסור לאכול דבר אחר קודם לכן ואם אין לו פת אוכל ד''א בלא קידוש. ומשמע בהרא''ש דה''ה בקידוש הלילה אם אין לו פת אוכל בלא קידוש. ומ''מ נ''ל דאם מצפה שיביאו לו ימתין עכ''פ עד חצות לילה אבל בקידוש היום א''צ עיין מ''א:
יַרְבֶּה בְּפֵרוֹת וּמְגָדִים וּמִינֵי רֵיחַ, כְּדֵי לְהַשְׁלִים מִנְיַן מֵאָה בְּרָכוֹת. הגה: וְאִם רָגִיל בִּשְׁנַת (א) צָהֳרַיִם אַל יְבַטְּלֶנּוּ, כִּי עֹנֶג הוּא לוֹ (טוּר).
באר היטב
(א) צהרים. ולא יאמר נלך ונישן כדי שנוכל לעשות מלאכתינו בליל מ''ש שמראה בזה שנח וישן בשביל ימות החול. ס''ח סי' רס''ו:
באר היטב
(א) מוצעת. היינו מע''ש או שישן בה בשבת אבל בלא''ה אסור. ויפרוס הסדין על המטה ולא יזיז הכסת. באר שבע דף ק''ד ועי' סי' ש''ב ס''ג מ''ש בשם המ''א ועי' סי' שט''ו ס''ד. כתב הבאר היטב אשר לפני וטוב ללמוד תורה במקצת יום שבת קודם אכילה ע''ש ומדברי רמ''א סי' רפ''ח ס''ח לא משמע כן ועי' יד אהרן סי' רפ''ח בהגהות. ב''י: (ב) קידושא רבה. וזה הקידוש אינו כלל דאורייתא רמב''ם פכ''ט: