ההלכה היומית
יום חמישי חיי שרה כ"ה חשון תשפ"ז
סימן רצ - בשבת ישלים מאה ברכות בפרות
סעיף ב'

אַחַר סְעֻדַּת שַׁחֲרִית קוֹבְעִים מִדְרָשׁ לִקְרוֹת בַּנְּבִיאִים (ב) וְלִדְרֹשׁ בְּדִבְרֵי אַגָּדָה, וְאָסוּר לִקְבֹּעַ סְעֻדָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הגה: וּפוֹעֲלִים וּבַעֲלֵי בָּתִּים שֶׁאֵינָן עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל יְמֵי שָׁבוּעַ, יַעַסְקוּ יוֹתֵר בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים יַמְשִׁיכוּ יוֹתֵר בְּעֹנֶג אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה קְצָת, דַּהֲרֵי הֵם מִתְעַנְּגִים בְּלִמּוּדָם כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ (בֵּית יוֹסֵף סי' רפ''ח בְּשֵׁם יְרוּשַׁלְמִי).

באר היטב

(ב) ולדרוש. ואין להניח הדרשה בשביל סעודה ג' שמתו בניו של ר''מ מאותו חטא רוקח. (ובס' א''ר כתב דוקא שלא ירגיל לאכול סעודה ג' באותו שעה אבל באקראי שנמשך בדרשה כ''כ אין לבטל סעודה ג' משום זה. וכ''כ רוקח דלא כמ''א) ונ''ל שהדרשה תהא להורות לעם את חקי אלהים ולהכניס יראת אלקים בלבם ולא כמו שנוהגים עכשיו. מ''א:

סימן רצא - דין שלש סעדות
סעיף א'

יְהֵא זָהִיר מְאֹד לְקַיֵּם סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, וְאַף אִם הוּא שָׂבֵעַ יָכוֹל לְקַיֵּם אוֹתָהּ (א) בְּכַבֵּיצָה, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ כְּלָל לֶאֱכֹל אֵינוֹ חַיָּב לְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ. וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ (קֹהֶלֶת ב, יד) שֶׁלֹּא יְמַלֵּא בִּטְנוֹ בִּסְעֻדַּת הַבֹּקֶר, כְּדֵי לִתֵּן מָקוֹם לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית. הגה: וּמִי שֶׁלֹּא אָכַל (ב) בְּלֵיל שַׁבָּת, יֹאכַל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת (הָרֹא''שׁ פֶּרֶק ע''פ).

באר היטב

(א) בכביצה. לאו דוקא אלא יותר מעט מכביצה דכביצה מיקרי אכילת עראי כמ''ש סי' רל''ב מ''א ובספר אליהו רבה חולק עליו וכן משמע במרדכי כו' דהא לא עדיפא מליל שבת דאמרינן לעולם יסדר אדם שלחנו בליל שבת אפי' א''צ אלא לכזית מי שיש לו מזון ב' סעודות ואם יחלקם לג' סעודות לא יהיה לו לכל סעודה לשבעה מוטב שיאכל ב' סעודות לשבעה ס''ח סי' תרצ''א. ונ''ל דמכל מקום אם נמשכה סעודת הבוקר עד אחר חצות יחלק לשנים כמה שכתוב ס''ג דהא מ''מ ישבע כשאוכל שנית מ''א. ועי' סי' תמ''ד ס''א דאפי' קודם חצות יחלקה לשנים דהא י''א דיוצא בזה ע''ש. (ובס' אליהו רבה חולק על מ''א במה דפסק לחלק סעודת שחרית לשנים גם לענין אם נמשכה סעודת שחרית עד לאחר חצות. ע''ש באריכות פילפול עמוק בזה): (ב) בליל שבת. ה''ה מי שלא אכל בליל יו''ט יאכל ב' סעודות ביום. וה''ה שאומר הקידוש של לילה. מ''א:

סימן רצא - דין שלש סעדות
סעיף ב'

זְמַנָּהּ מִשֶּׁיַּגִּיעַ זְמַן הַמִּנְחָה דְּהַיְנוּ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וּלְמַעְלָה, וְאִם עֲשָׂאָהּ קֹדֶם לָכֵן לֹא קִיֵּם מִצְוַת סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית. הגה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָסוּר לִשְׁתּוֹת מַיִם בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב בְּשַׁבָּת, דְּאָז חוֹזְרִים הַנְּשָׁמוֹת לַגֵּיהִנֹּם, וְעַל כֵּן אֵין לֶאֱכֹל סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב, אֶלָּא יֹאכַל אוֹתָהּ קֹדֶם מִנְחָה (תּוֹסָפוֹת וְהָרֹא''שׁ וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק ע''פ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּיוֹתֵר טוֹב לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה תְּחִלָּה (רַמְבַּ''ם וְטוּר וְהגמ''ר וְהגמי''י פ''ל וְאָגוּר), וְכֵן נוֹהֲגִים לְכַתְּחִלָּה בְּכָל מְדִינוֹת אֵלּוּ, וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַנְּהָרוֹת, אֲבָל בַּבַּיִת שָׁרֵי וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר מַשְׁקִין דְּשָׁרֵי (הגמי''י פ''ל). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין אִסּוּר אֶלָּא תּוֹךְ י''ב חֹדֶשׁ שֶׁל אָבִיו וְאִמּוֹ (אֲגֻדָּה וּמָרְדְּכַי פ' ע''פ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִסּוּר זֶה שֶׁל שְׁתִיַּת מַיִם אֵינוֹ רַק בְּעֶרֶב שַׁבָּת (תּוֹסָפוֹת וְהָרֹא''שׁ וּמָרְדְּכַי בְּשֵׁם ר' מְשֻׁלָּם וְהגמי''י).

יום חמישי חיי שרה כ"ה חשון תשפ"ז

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן