אִם נִמְשְׁכָה סְעֻדַּת הַבֹּקֶר עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַמִּנְחָה יַפְסִיק הַסְעֻדָּה וִיבָרֵךְ (ג) בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְיִטֹּל יָדָיו וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא וְיִסְעֹד, וְנָכוֹן הַדָּבָר שֶׁאִם לֹא הָיָה עוֹשֶׂה כֵן, מֵאַחַר שֶׁנִּמְשְׁכָה סְעֻדַּת הַבֹּקֶר עַד אוֹתָהּ שָׁעָה, לֹא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל אַחַר כָּךְ אֶלָּא אֲכִילָה (ד) גַּסָה. הגה: אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֶפְשָׁר (ה) לֶאֱכֹל אַחַר שֶׁיִּתְפַּלֵּל מִנְחָה עִם הַצִּבּוּר, לֹא יַעֲשֶׂה סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית קֹדֶם מִנְחָה; מִיהוּ אִם עֲשָׂאָהּ, יָצָא.
אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, אֲבָל צָרִיךְ לִבְצֹעַ עַל (ו) שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת. הגה: וְאִם סוֹעֵד הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּשַׁבָּת צָרִיךְ לְכָל סְעֻדָּה שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת (אַבּוּדַרְהַם וּמַיְמוֹנִי), וּלְפָחוֹת לֹא יִהְיֶה לוֹ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית פָּחוֹת מִכִּכָּר אֶחָד שָׁלֵם (טוּר וּמָרְדְּכַי פ' כ''כ). וּמִזֶּה פָּשַׁט הַמִּנְהָג לְהָקֵל לִבְצֹעַ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית רַק בְּכִכָּר א' שָׁלֵם, אֲבָל יֵשׁ לְהַחְמִיר לִקַּח שְׁנַיִם.
באר היטב
(ו) שתי ככרות. וכן נוהגים כל היראים ואין לקדש על היין רק בתוך הסעודה יברך על היין וישתה. ספר הכוונות ע''ש סודו:
צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָהּ בְּפַת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ בְּכָל מַאֲכָל הֶעָשׂוּי מֵאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ בִּדְבָרִים שֶׁמְּלַפְּתִים בָּהֶם הַפַּת כְּבָשָׂר וְדָגִים, אֲבָל לֹא בְּפֵרוֹת; וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ בְּפֵרוֹת יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ. וּסְבָרָא רִאשׁוֹנָה עִקָּר, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹתָהּ בְּפַת אֶלָּא אִם כֵּן הוּא שָׂבֵעַ בְּיוֹתֵר. הגה: אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל פַּת, כְּגוֹן בְּעֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל פַּת לְאַחַר מִנְחָה כְּדִלְקַמָּן בְּהִלְכוֹת פֶּסַח (מהרי''ל ה''פ).
באר היטב
(ג) בה''מ. וימתין מעט ביניהם שלא ליטול מיד אחר בה''מ וכן נוהגין להפסיק בד''ת או בטיול קצת. ב''ח בשם מהרש''ל: (ד) גסה. כי כל זמן האכילה האצטומכא פתוחה משא''כ אחר הסעודה נסתמת: (ה) לאכול. ואפי' חל יום טוב במ''ש אם יודע שיכול לחזור ולאכול קודם שעה עשירית לא יחלק סעודת שחרית לשתים. מ''א: