הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִקְצוֹת עִמּוֹ בִּתְאֵנִים, אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל תְּאֵנִים, אוֹכֵל וּפָטוּר. עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל אֲנִי וּבְנֵי בֵיתִי, אוֹ שֶׁיֹּאכַל בְּנִי בִּשְׂכָרִי , הוּא אוֹכֵל וּפָטוּר, וּבְנוֹ אוֹכֵל וְחַיָּב. עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה, בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וּפָטוּר, וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וְחַיָּב , שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה. זֶה הַכְּלָל, הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה, פָּטוּר, וְשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה, חַיָּב:
הָיָה עוֹשֶׂה בִלְבָסִים , לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע. בִּבְנוֹת שֶׁבַע, לֹא יֹאכַל בִּלְבָסִים. אֲבָל מוֹנֵעַ הוּא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל. הַמַּחֲלִיף עִם חֲבֵרוֹ, זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לֶאֱכֹל, זֶה לִקְצוֹת וְזֶה לִקְצוֹת, זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לִקְצוֹת, חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַמַּחֲלִיף לֶאֱכֹל, חַיָּב, וְלִקְצוֹת, פָּטוּר:
ברטנורא
בִּלְבָסִים. מִין מִמִּינֵי הַתְּאֵנִים הָרָעִים: בִּבְנוֹת שֶׁבַע. מִין שֶׁל תְּאֵנִים לְבָנִים וְטוֹבִים: לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע. דִּכְתִיב (דְּבָרִים כג) כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים, וְכִי לֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֵין בַּכֶּרֶם אֶלָּא עֲנָבִים, מִכָּאן שֶׁאִם הָיָה עוֹשֶׂה בִתְאֵנִים לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים: אֲבָל מוֹנֵעַ הוּא אֶת עַצְמוֹ. פּוֹעֵל רַשַּׁאי לִהְיוֹת מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה בָּרָעוֹת עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַיָּפוֹת, וְאוֹכֵל מִן הַיָּפוֹת מַה שֶּׁהָיָה לוֹ לֶאֱכֹל בָּרָעוֹת: זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לֶאֱכֹל. אֱכֹל אַתָּה בַּתְּאֵנִים שֶׁלִּי וַאֲנִי אוֹכַל בְּשֶׁלְּךָ: זֶה לִקְצוֹת וְזֶה לִקְצוֹת. אֱכֹל אַתָּה בַּקְּצִיעוֹת שֶׁלִּי הַשְּׁטוּחוֹת לְיַבֵּשׁ אוֹ הַחֲתוּכוֹת בַּמִּקְצוֹעוֹת וַאֲנִי אוֹכַל בַּקְּצִיעוֹת שֶׁלְּךָ: זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לִקְצוֹת. אֱכֹל אַתָּה בַּתְּאֵנִים הַלַּחִים שֶׁלִּי וַאֲנִי אוֹכַל בַּקְּצִיעוֹת שֶׁלְּךָ, בְּכָל אֵלּוּ הֲוֵי מִקָּח וְקוֹבֵעַ לַמַּעַשְׂרוֹת: הַמַּחֲלִיף לֶאֱכֹל חַיָּב, לִקְצוֹת פָּטוּר. דְּאֵין מִקָּח קוֹבֵעַ בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, הִלְכָּךְ קְצִיעוֹת הַלָּלוּ שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן אֵין הַמִּקָּח קוֹבֵעַ בָּהֶן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה :
ברטנורא
לִקְצוֹת בִּתְאֵנִים. לַעֲשׂוֹת קְצִיעוֹת. יֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשָׁטְחָן לְיַבֵּשׁ, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים לְחָתְכָן בְּמִקְצוֹעוֹת שֶׁרְגִילִים לַחְתּוֹךְ בָּהֶם הַתְּאֵנִים: וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל תְּאֵנִים. וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִתְנַאי זֶה, דִּבְלָאו הָכִי אוֹכֵל בְּדִין תּוֹרָה דִּכְתִיב (דְּבָרִים כג) כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים וְגוֹ', וּבְפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הִלְכָּךְ לֹא הֲוֵי כְּמִקָּח וְאֵינוֹ קוֹבֵעַ לַמַּעֲשֵׂר: עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל אֲנִי וּבְנִי. אֲכִילַת בְּנוֹ הֲוֵי מִקָּח וְקוֹבֵעַ: וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה. שֶׁגָּמַר כְּבָר פְּעֻלָּתוֹ, אֵינוֹ אוֹכֵל בְּדִין תּוֹרָה, וּבָא לֶאֱכֹל מִכֹּחַ הַתְּנַאי, וַהֲוֵי כְּמִקָּח: הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה פָּטוּר. וּבְפֶרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים [בָּבָא מְצִיעָא דַּף פז] מְפָרֵשׁ אֵלּוּ אוֹכְלִים מִן הַתּוֹרָה, הָעוֹשֶׂה בִמְחֻבָּר לַקַּרְקַע בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, וּבְתָלוּשׁ עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ: