הַמַּעֲבִיר תְּאֵנִים. דֶּרֶךְ חֲצֵרוֹ, לְהוֹלִיכָם לְמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂים הַקְּצִיעוֹת: אוֹכְלִין וּפְטוּרִין. דְּחָצֵר אֵינָהּ קוֹבַעַת בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, אֲבָל הוּא אָסוּר לֶאֱכֹל אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂים הַקְּצִיעוֹת, מִשּׁוּם דְּבִמְקוֹמוֹ נִכָּר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וְשֶׁלֹּא בִמְקוֹמוֹ אֵינוֹ נִכָּר. וּבָנָיו מֻתָּרִין אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ הַקְּצִיעוֹת, שֶׁאֵין תָּלוּי בָהֶם לִמָּלֵךְ, וְכֵיוָן שֶׁדַּעַת אֲבִיהֶן לַעֲשׂוֹת מֵהֶן קְצִיעוֹת מֻתָּרִין, אֲבָל הוּא שֶׁבְּיָדוֹ לִמָּלֵךְ אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא בַּמָּקוֹם שֶׁעוֹשִׂים הַקְּצִיעוֹת: אֲבָל אִם יֶשׁ לָהֶם עָלָיו מְזוֹנוֹת. שֶׁקָּצַץ לָהֶן, דְּאֵינָן אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ גְמַר מְלָאכָה דְּלֹא שְׂכָרָן אֶלָּא לְהַעֲבִירָן עַד מָקוֹם שֶׁעוֹשִׂים הַקְּצִיעוֹת: הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכֵלוּ. דַּהֲוֵי מִקָּח, וּלְגַבֵּי לוֹקֵחַ חֲשִׁיבֵי כְּנִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, שֶׁהַלּוֹקֵחַ עֵינָיו בְּמִקְחוֹ :

הַמּוֹצִיא פּוֹעֲלָיו לַשָּׂדֶה. לִמְלָאכָה אַחֶרֶת וְלֹא לִלְקֹט פֵּרוֹת, דְּהַשְׁתָּא אֵין אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה : אוֹכְלִין וּפְטוּרִין. אִם נָתַן לָהֶם, דְּמַתָּנָה אֵינָהּ כְּמֶכֶר : וְאִם יֶשׁ לָהֶן עָלָיו מְזוֹנוֹת. שֶׁקָּצַץ לָהֶן: אוֹכְלִין אַחַת אַחַת וְכוּ'. דְּלֹא הֲוֵי קְבַע: וְלֹא מִן הַמֻּקְצֶה. כְּרִי שֶׁל תְּאֵנִים: