צְבִי שֶׁנִּכְנַס. מֵאֵלָיו לַבַּיִת וְנָעַל אֶחָד בְּפָנָיו, זוֹ הִיא צִידָתוֹ: נָעֲלוּ שְׁנַיִם פְּטוּרִים. דַּהֲווּ לְהוּ שְׁנַיִם שֶׁעֲשָׂאוּהָ: לֹא יָכֹל אֶחָד לִנְעֹל. אוֹרְחֵיהּ הוּא לְנוֹעֲלוֹ בִּשְׁנַיִם, וַהֲרֵי לְכָל אֶחָד מְלָאכָה, דִּבְלָאו אִיהוּ לֹא מִתְעַבְּדָה: וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

הַשֵּׁנִי חַיָּב. שֶׁהוּא צָד אוֹתוֹ: הָא לְמַה זֶּה דּוֹמֶה. מֵאַחַר שֶׁנִּצּוֹד עַל יְדֵי רִאשׁוֹן: לְנוֹעֵל אֶת בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ. וְלֹא לָצוּד: וְנִמְצָא צְבִי. שֶׁהוּא נִצּוֹד כְּבָר שָׁמוּר בְּתוֹכוֹ, כָּךְ זֶה אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד רִאשׁוֹן אֵין זֶה אֶלָּא כְּשׁוֹמְרוֹ לַצְּבִי שֶׁהָיָה לוֹ מֵאֶתְמוֹל. וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר הָאָמוּר בְּמַתְנִיתִין, פָּטוּר וּמֻתָּר: