מִן הַמּוֹדִעִית. שֵׁם מָקוֹם רָחוֹק מִיְרוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִילִין, וְהוּא שִׁעוּר מַהֲלַךְ אָדָם בֵּינוֹנִי בִּימֵי נִיסָן וִימֵי תִשְׁרֵי, שֶׁהַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת שָׁוִים, מֵהָנֵץ הַחַמָּה עַד בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁהוּא שְׁעַת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן: חוּץ לְאַסְקֻפַּת הָעֲזָרָה. אֲפִלּוּ הָיָה קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם וְחָלָה וְנִתְעַכֵּב וְלֹא הִגִּיעַ לְאַסְקֻפַּת הָעֲזָרָה עַד סוֹף שְׁעַת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן, נִדּוֹן בְּדִין דֶּרֶךְ רְחוֹקָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא סוֹבֵר שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא דִּין נֶאֱנַס, אֲבָל לֹא דִּין דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, הוֹאִיל וְהָיָה מִן הַמּוֹדִעִית וְלִפְנִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: לְפִיכָךְ נָקוּד עַל ה'. שֶׁל רְחוֹקָה. אֲנִי שָׁמַעְתִּי לִדְרֹשׁ, רָחוֹק חָמֵשׁ אַמּוֹת מֵאַסְקֻפַּת הָעֲזָרָה, שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ רָחוֹק אֶלָּא חָמֵשׁ אַמּוֹת בִּלְבַד בְּסוֹף שְׁעַת [הַקְרָבַת] הַקָּרְבָּן, נִדּוֹן בְּדִין דֶּרֶךְ רְחוֹקָה:

וְהַשֵּׁנִי חָמֵץ וּמַצָּה עִמּוֹ בַּבָיִת. דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ט) כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, מַשְׁמַע מִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ, כְּגוֹן צָלִי וְעַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלֻהוּ, עוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח, אֲבָל מִצְווֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר, כְּגוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאֹר וְלֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ, אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח: הָרִאשׁוֹן טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ וְכוּ'. דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה ל) הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג, לַיִל הַמְקֻדָּשׁ לְחַג שֶׁהוּא פֶסַח רִאשׁוֹן טָעוּן הַלֵּל, וְשֶׁאֵינוֹ מְקֻדָּשׁ לְחַג אֵינוֹ טָעוּן הַלֵּל: זֶה וָזֶה טְעוּנִים הַלֵּל בַּעֲשִׂיָּתָן. דְּלַיְלָה מִעֵט קְרָא מִשִּׁיר, יוֹם לֹא מִעֵט: