מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג, וְעִכְּבָן רַבִּי עֲקִיבָא בְלוּד. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים, נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא:
אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, יֵלְכוּ. לֹא שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, אֶלָּא שֶׁאִם יִפָּסֵל אֶחָד מֵהֶן, יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אָב וּבְנוֹ וְכָל הַקְּרוֹבִין, כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה בְטוֹבִיָּה הָרוֹפֵא, שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא וּבְנוֹ וְעַבְדּוֹ מְשֻׁחְרָר, וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, וּפָסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי בֵית דִּין, קִבְּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַבְדּוֹ, וּפָסְלוּ אֶת בְּנוֹ:
ברטנורא
אָב וּבְנוֹ וְכָל הַקְּרוֹבִים כְּשֵׁרִים לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. דְּאָמַר לְהוּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן (שְׁמוֹת יב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, עֵדוּת זוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ תְּהֵא כְּשֵׁרָה בָּכֶם וְאַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם אַחִים. וְרַבָּנָן דִּפְלִיגֵי עֲלֵיהּ אָמְרֵי, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, עֵדוּת זוֹ תְּהֵא מְסוּרָה לָכֶם, לַגְּדוֹלִים שֶׁבַּדּוֹר כְּמוֹתְכֶם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
ברטנורא
אַרְבָּעִים זוּג. כִּתֵּי עֵדִים זוּג אַחַר זוּג: וְעִכְּבָן רַבִּי עֲקִיבָא. שֶׁלֹּא הָיָה לְבֵית דִּין צֹרֶךְ בָּהֶן: אַתָּה מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא. שֶׁיִּמָּנְעוּ מִלָּבֹא לְהָעִיד כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁדִּבְרֵיהֶן לֹא נִשְׁמְעוּ. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל: