מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת. עֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, כְּדַי לֵילֵךְ וּלְהוֹדִיעַ לְבֵית דִּין: שֶׁבָּהֶם שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין יוֹצְאִים לְסוּרְיָא. לְהוֹדִיעַ לַגּוֹלָה יוֹם קְבִיעוּתָם, הִלְכָּךְ חֲשִׁיבֵי. וּמִן הַתּוֹרָה מְחַלְּלִין עַל כֻּלָּן, אֲבָל רַבָּנָן אָסְרוּ לְפִי שֶׁאֵין תִּקּוּן הַמּוֹעֲדוֹת תָּלוּי בָּהֶן, אֲבָל שְׁנֵי חֳדָשִׁים אֵלּוּ הֶעֱמִידוּ עַל דִּין תּוֹרָה, שֶׁכָּל הַמּוֹעֲדוֹת תְּלוּיִין בָּהֶן: תַּקָּנַת קָרְבָּן. שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁיְּהֵא קָרֵב בִּזְמַנּוֹ:

בַּעֲלִיל. לְמַעְלָה מִן הָאָרֶץ הַרְבֵּה, שֶׁהַכֹּל רוֹאִים אוֹתָהּ: שֶׁלֹּא בַּעֲלִיל. לְמַטָּה בְּשִׁפּוּלוֹ שֶׁל רָקִיעַ סָמוּךְ לָאָרֶץ, וְאַדְמוּמִית הַחַמָּה מְכַסָּה אוֹתָהּ וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת כָּל כָּךְ: אֵין מְחַלְּלִין. דְּוַדַּאי רָאוּ אוֹתָהּ בִּירוּשָׁלַיִם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: