בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן. אֲפִלּוּ עַבְדֵי מְלוֹג יֹאכְלוּ, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי קִנְיָן כֹּהֵן שֶׁקָּנָה קִנְיָן, כְּלוֹמַר הָאִשָּׁה שֶׁהִיא קִנְיָנוֹ שֶׁל כֹּהֵן קָנְתָה אֵלּוּ הָעֲבָדִים, וּכְתִיב (וַיִּקְרָא כב) וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר קִנְיַן כַּסְפּוֹ, אֶלָּא לְמִדְרָשׁ הָכִי, וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה קִנְיַן כַּסְפּוֹ נֶפֶשׁ, שֶׁעַבְדּוֹ שֶׁל כֹּהֵן קָנָה נֶפֶשׁ, הוּא יֹאכַל בּוֹ:

וְהִנִּיחָהּ מְעֻבֶּרֶת. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים מִמֶּנּוּ וְהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, לֹא יֹאכְלוּ עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל בַּתְּרוּמָה, לְפִי שֶׁהֵן שֶׁל יוֹרְשִׁין וְיֵשׁ לָעֻבָּר חֵלֶק בָּהֶן, וְאֵין לָעֻבָּר כֹּחַ לְהַאֲכִילָם בַּתְּרוּמָה, אִי מִשּׁוּם דְּקָסָבַר עֻבָּר בִּמְעֵי זָרָה זָר הוּא, אִי מִשּׁוּם דְּקָסָבַר יָלוּד מַאֲכִיל, שֶׁאֵינוֹ יָלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כב) וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ, וְקָרֵי בֵּיהּ הֵם יַאֲכִילוּ: שֶׁהָעֻבָּר פּוֹסֵל. אִם בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא וְהִנִּיחָהּ מְעֻבֶּרֶת וְאֵין לָהּ בֵּן אַחֵר, פּוֹסְלָהּ מִלָּשׁוּב לְבֵית אָבִיהָ: וְאֵינוֹ מַאֲכִיל. שֶׁאִם הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וְהִנִּיחָהּ מְעֻבֶּרֶת אֵין בָּעֻבָּר כֹּחַ לְהַאֲכִילָהּ, וְהוּא הַדִּין לַעֲבָדָיו: אַף בַּת כֹּהֵן לְכֹהֵן כוּ'. כֵּיוָן דְּאָמַרְתְּ שֶׁאֵינוֹ יָלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל, אַף בַּת כֹּהֵן לְכֹהֵן אֵין הָעֲבָדִים אוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁל עֻבָּר, שֶׁהֲרֵי עֲבָדָיו הֵן וְאֵינָן אוֹכְלִין אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ, וְהוּא אֵין בּוֹ כֹּחַ לְהַאֲכִיל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: