ההלכה היומית
יום שב"ק תולדות ה' כסלו תשפ"ד
סימן תקכ"ז
סעיף כ"א

אִם נִזְכַּר שֶׁלֹּא עֵרֵב קֹדֶם סְעֻדַּת שַׁחֲרִית, יְבַשֵּׁל הַרְבֵּה בִּקְדֵרָה אַחַת וְיוֹתִיר לְשַׁבָּת. הגה: וְהוּא הַדִּין שֶׁיּוּכַל לֵילֵךְ מִבְּעוֹד יוֹם לְחֶדֶר בְּנֵר דָּלוּק לְחַפֵּשׂ אֵיזֶה דָּבָר, וְיַנִּיחֶנּוּ דּוֹלֵק עַד הַלַּיְלָה (טוּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ לְבַשֵּׁל כַּמָּה קְדֵרוֹת מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁקֹּדֶם אֲכִילָה הוּא; וְהוּא שֶׁיֹּאכַל מִכָּל (כ) אֶחָד וְאֶחָד.

באר היטב

(כ) ואחד. היינו לכתחלה אבל אם אירע שלא אכל כלל ממין א' אינו אוסר לשבת כיון שעכ''פ בשעת הבישול נתכוין לאוכלו היום הרי היה המעשה שלו בהיתר. ט''ז ועיין סימן תק''ג:

סימן תקכ"ז
סעיף כ"ב

אִם נִזְכַּר בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא עֵרֵב, אִם הוּא בְּיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ יָכוֹל לְעָרֵב עַל תְּנַאי; אֲבָל אִם הוּא בְּיוֹם טוֹב שֶׁל גָּלֻיּוֹת יָכוֹל לְעָרֵב בִּתְנַאי, אִם הַיּוֹם קֹדֶשׁ אֵינוֹ צָרִיךְ לְעָרֵב, וְאִם הַיּוֹם חֹל, (כא) בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא שָׁרֵי לָן לַאֲפוּיֵי וּלְבַשּׁוּלֵי וְכו', וּלְמָחָר אֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּלוּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִי לֵית לֵיהּ מִדֵּי דְּבָשִׁיל מֵאֶתְמוֹל, (כב) לֹא מְהָנֵי תְּנָאוֹ.

באר היטב

(כא) בעירוב וכו'. ומברך בתחלה. ש''ג: (כב) לא. ויש''ש וב''ח פסקו כסברא ראשונה:

סימן תקכ"ז
סעיף כ"ג

אִם עָבַר בְּמֵזִיד אוֹ בְּשׁוֹגֵג וּבִשֵּׁל כַּמָּה קְדֵרוֹת שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְאָכְלָן בְּשַׁבָּת אוֹ בְּחֹל.

יום שב"ק תולדות ה' כסלו תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן