שֶׁהַסָּרִיס. יֵשׁ סָרִיס שֶׁחוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ: וְהַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְכוּ'. דִּכְתִיב (דְּבָרִים כה) וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ, פְּרָט לָזֶה שֶׁשְּׁמוֹ מָחוּי: אֵין לִי לְפָרֵשׁ. אֵינִי יוֹדֵעַ לְפָרֵשׁ אֵיזֶה סָרִיס בֶּן חֲלִיצָה וְאֵיזֶה פָּטוּר: סְרִיס אָדָם. שֶׁנִּסְתָּרֵס לְאַחַר שֶׁנּוֹלַד: סְרִיס חַמָּה. מִמְּעֵי אִמּוֹ שֶׁלֹּא רָאָה חַמָּה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא סָרִיס. וְסִימָנָיו מְפֹרָשִׁין, כָּל שֶׁאֵין לוֹ זָקָן, וּשְׂעָרוֹ לָקוּי, וּבְשָׂרוֹ מַחְלִיק, וְאֵין מֵימֵי רַגְלָיו מַעֲלִין רְתִיחָה, וּכְשֶׁמֵּטִיל מַיִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כִּפָּה שֶׁאֵין קִלּוּחַ הַשֶּׁתֶן הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה עִגּוּל כְּמִין כִּפָּה, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ דֵּהָה, וְאֵין מֵימֵי רַגְלָיו מַחְמִיצִין, וְרוֹחֵץ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְאֵין בְּשָׂרוֹ מַעֲלֶה הֶבֶל, וְקוֹלוֹ לָקוּי וְאֵינוֹ נִכָּר בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאוֹמֵר סְרִיס אָדָם חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וּמְיַבְּמִין לְאִשְׁתּוֹ. אֲבָל הוּא אֵינוֹ מְיַבֵּם, שֶׁהֲרֵי פָּסוּל לָבֹא בַּקָּהָל:

סָרִיס. חַמָּה, אֵינוֹ לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם, וְלֹא חוֹלְצִין וּמְיַבְּמִין לְאִשְׁתּוֹ: אַיְלוֹנִית. סִימָנֶיהָ פֵּרַשְׁנוּ בְּפֶרֶק קַמָּא: בְּעָלוּהָ פְּסָלוּהָ. שֶׁהוֹאִיל וְהִיא פְּטוּרָה מִן הַיִּבּוּם עוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם בְּאִסּוּר אֵשֶׁת אָח: