חֵרֵשׁ. כְּשֵׁם שֶׁכּוֹנֵס בִּרְמִיזָה. כְּלוֹמַר כְּקִדּוּשִׁין כָּךְ גֵּרוּשִׁין. וְכֵן פִּקֵּחַ בְּחֵרֶשֶׁת בִּרְמִיזָה כָּנַס, שֶׁרָמַז לָהּ עַד שֶׁנִּתְרַצֵּית לוֹ, וּבִרְמִיזָה יוֹצִיא אִם רָצָה לְהוֹצִיא: וְנִתְחָרְשָׁה. אַף עַל פִּי שֶׁקִּדּוּשִׁין גְּמוּרִים הָיוּ, שֶׁפִּקַּחַת הָיְתָה בְּאוֹתוֹ זְמַן: אִם רָצָה לְהוֹצִיא יוֹצִיא. דְּלֹא בָּעִינַן דַּעַת הָאִשָּׁה: נִשְׁתַּטֵּית לֹא יוֹצִיא. וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדַעַת לִשְׁמֹר גִּטָּהּ וּמִתְגָּרֶשֶׁת מִן הַתּוֹרָה, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְגָרְשֶׁנָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר: נִתְחָרֵשׁ הוּא. לְאַחַר קִדּוּשִׁין, הוֹאִיל וְהָיוּ קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין גְּמוּרִים לֹא יוֹצִיא עוֹלָמִית, שֶׁאֵין גֵּרוּשִׁין שֶׁאֵינָן גְּמוּרִים מַפְקִיעִין קִדּוּשִׁין גְּמוּרִים:

שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ. בְּקַטְנוּתָהּ, וְקִבֵּל קִדּוּשֶׁיהָ, וְהָיוּ קִדּוּשִׁין גְּמוּרִים אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חֵרֶשֶׁת, שֶׁעַל דַּעַת אָבִיהָ נִתְקַדְּשָׁה וְלֹא עַל דַּעְתָּהּ: יוֹצְאָה בְגֵט. אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁגָּדְלָה וּפָקַע כֹּחַ אָב מְקַבֶּלֶת הִיא אֶת גִּטָּהּ: אַף זוֹ. פִּקַּחַת שֶׁנִּתְחָרְשָׁה, כַּיּוֹצֵא בָהּ: