שְׁתֵּי יְבָמוֹת. נְשֵׁי שְׁנֵי אַחִים: מִפְּנֵי בַעְלָהּ שֶׁל זוֹ. שֶׁמָּא הוּא חַי וּזְקוּקָה לוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת מֵת, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לְהַתִּיר זוֹ לַשּׁוּק עַל פִּיהָ, שֶׁאֵין יְבָמָה מְעִידָה לַחֲבֶרְתָּהּ: לָזוֹ עֵדִים. שֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ, וְלָזוֹ אֵין לָהּ עֵדִים: זוֹ שֶׁיֶּשׁ לָהּ עֵדִים אֲסוּרָה. לִנָּשֵׂא לַשּׁוּק, מִפְּנֵי יְבָמָהּ, שֶׁאֵין עֵדִים שֶׁמֵּת: וְזוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵדִים מֻתֶּרֶת. שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל בַּעֲלָהּ אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, שֶׁהִיא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר מֵת בַּעֲלִי, וּבִשְׁבִיל יְבָמָהּ נַמִּי לֹא מִתְסְרָא, שֶׁהֲרֵי בָּאוּ עֵדִים שֶׁמֵּת: לָזוֹ בָּנִים וְלָזוֹ אֵין בָּנִים. וְאֵין עֵדִים לֹא לָזוֹ וְלֹא לָזוֹ, אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים מֻתֶּרֶת, וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה: נִתְיַבְּמוּ. שֶׁהָיוּ לָהֶן כָּאן שְׁנֵי יְבָמִין וְנִתְיַבְּמוּ וּמֵתוּ הַיְּבָמִים, אֲסוּרוֹת לְהִנָּשֵׂא לַשּׁוּק, זוֹ מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל זוֹ וְזוֹ מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּיהֶן נְשׂוּאוֹת לִיבָמֵיהֵן בְּחֶזְקַת שֶׁמֵּתוּ בַּעֲלֵיהֶן, עַל פִּי עַצְמָן נִשְּׂאוּ, וְהָיוּ נֶאֱמָנוֹת, שֶׁהָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה מֵת בַּעֲלִי תִּתְיַבֵּם. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁתִּהְיֶינָה נְשׂוּאוֹת לַשּׁוּק לֹא, שֶׁאִם יִנָּשְׂאוּ לַשּׁוּק נִמְצָא עֵדוּתָהּ שֶׁל זוֹ מוֹעִיל לָזוֹ וְעֵדוּתָהּ שֶׁל זוֹ מוֹעִיל לָזוֹ, וְאֵין הַיְּבָמוֹת מְעִידוֹת זוֹ לָזוֹ: הוֹאִיל וְהֻתְּרוּ לַיְבָמִין. בְּחֶזְקַת שֶׁמֵּתוּ בַּעֲלֵיהֶן, הֻתְּרוּ לִנָּשֵׂא לַשּׁוּק, דְּתוּ לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הֵם בַּחַיִּים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר:

פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם. אִם לֹא רָאָהוּ בְּפַרְצוּף פָּנָיו, אוֹ שֶׁנִּטַּל חָטְמוֹ, אֵין מְעִידִין לְהַשִּׂיא אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁמָּא אֵינוֹ הוּא: מְגֻיָּד. מְנֻתָּח. כְּמוֹ גֹּדוּ אִלָּנָא (דָּנִיֵּאל ד): אוֹ חַיָּה אוֹכֶלֶת בּוֹ. דַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ יוֹצְאָה, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה, מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא מֵת: אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. אִם לֹא רָאוּהוּ עַד לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים לְמִיתָתוֹ אֵין מְעִידִין עָלָיו, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאִית פָּנָיו וְאֵינוֹ זֶה שֶׁהֵם סְבוּרִים: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר לֹא כָל אָדָם וְכוּ'. יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְּמַהֵר לְהִנָּפֵּחַ, כְּגוֹן אָדָם שָׁמֵן. וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁאָדָם מְמַהֵר לְהַסְרִיחַ וּלְהִשְׁתַּנּוֹת בּוֹ כְּגוֹן מְקוֹם חַמָּה. וְיֵשׁ לְךָ שָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם חַם וְאָדָם מְמַהֵר לְהַסְרִיחַ וּלְהִשְׁתַּנּוֹת. וְהַכֹּל לְפִי הָאָדָם וְהַמָּקוֹם וְהַשָּׁעָה, בֵּין לְקֻלָּא בֵּין לְחֻמְרָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: