נִתַּן לִי יָבָם בִּמְדִינַת הַיָּם. שֶׁיָּלְדָה חֲמוֹתָהּ בִּמְדִינַת הַיָּם, וְהִיא הָלְכָה בְּחֶזְקַת שֶׁאֵין לָהּ יָבָם: מֵת בַּעֲלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי וְכוּ'. דְּתַרְוַיְהוּ קָא שַׁרְיָא נָפְשָׁה לַשּׁוּק, נֶאֱמֶנֶת וּמֻתֶּרֶת לַשּׁוּק בְּחֶזְקָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר:

הָאִשָּׁה. לֹא תִנָּשֵׂא. הוֹאִיל וּבְלֹא בָּנִים יָצָא בַּעֲלָהּ: וְלֹא תִתְיַבֵּם. שֶׁמָּא יָלְדָה צָרָתָהּ. וְאִם תֹּאמַר תַּחֲלֹץ וְאַחַר כָּךְ תִּנָּשֵׂא לַשּׁוּק מִמַּה נַּפְשָׁךְ, תֵּרְצוּ בַּגְּמָרָא מִשּׁוּם דַּחֲלוּצָה פְּסוּלָה לִכְהֻנָּה, וְאִם תַּחְלֹץ וְיִמָּצֵא אַחַר כָּךְ שֶׁיָּלְדָה צָרָתָהּ וָלָד שֶׁל קַיָּמָא וַחֲלִיצָתָהּ אֵינָהּ כְּלוּם, צְרִיכִים לְהַכְרִיז עָלֶיהָ שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה וְלֹא נִפְסְלָה מֵחֲמַת אוֹתָהּ חֲלִיצָה, וּמִי שֶׁנִּמְצָא בִּשְׁעַת חֲלִיצָתָהּ וְלֹא נִמְצָא בְּשָׁעָה שֶׁהִכְרִיזוּ עַל הַחֲלִיצָה דְּלָאו כְּלוּם הִיא וְלֹא נִפְסְלָה לַכְּהֻנָּה עַל יָדָהּ כְּשֶׁיִּרְאֶה אוֹתָהּ נְשׂוּאָה אַחַר כָּךְ לְכֹהֵן יֹאמַר שֶׁחֲלוּצָה מֻתֶּרֶת לַכֹּהֵן: הָיְתָה לָהּ חָמוֹת. בִּמְדִינַת הַיָּם: אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. שֶׁמָּא נִתַּן לָהּ יָבָם, אַף עַל גַּב דְּחָיְשִׁינַן לְעֵיל שֶׁמָּא יָלְדָה צָרָתָהּ, הָתָם הוּא דְּכָל מַה דְּיָלְדָה צָרָתָהּ בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה מַפִּיק לָהּ לְהִיאַךְ מְיַבֵּם, אֲבָל חָמוֹת דְּאִי נַמִּי יָלְדָה לֹא זָקִיק לָהּ לְהִיאַךְ אֶלָּא אִם כֵּן יָלְדָה זָכָר, אִיכָּא לְמֵימַר שֶׁמָּא הִפִּילָה, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר לֹא הִפִּילָה שֶׁמָּא נְקֵבָה הָיְתָה: יָצְתָה מְלֵאָה. מְעֻבֶּרֶת: חוֹשֶׁשֶׁת. שֶׁמָּא נִתַּן לָהּ יָבָם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת: