הַכֹּל מֻתָּרִים לִשָּׂא (ד) בְּעֶרֶב הָרֶגֶל וְלַעֲשׂוֹת סְעֻדָּה בָּרֶגֶל, בֵּין בְּתוּלוֹת בֵּין אַלְמָנוֹת.
מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בָּרֶגֶל סְעֻדַּת בְּרִית (ה) מִילָה וְכֵן סְעֻדַּת פִּדְיוֹן הַבֵּן.
באר היטב
(ה) מילה. אפי' מילה שלא בזמנו מותר לעשות סעודה בחול המועד. וה''ה בפדיון הבן אפי' שלא בזמנו דלא חשיבא שמחה אלא סעודת נשואין לבד. ודוקא בחול המועד אבל בי''ט אסור כ''כ בא''ז:
עוֹשָׂה אִשָּׁה כָּל תַּכְשִׁיטֶיהָ בַּמּוֹעֵד; כּוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת פי' מְחַלֶּקֶת שְׂעָרָהּ לְכָאן וּלְכָאן רַשִׁ''י, וּמַעֲבֶרֶת סְרָק עַל פָּנֶיהָ, וְטוֹפֶלֶת עַצְמָהּ בַּסִיד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ; וְהוּא שֶׁתּוּכַל לְסַלְּקוֹ בַּמּוֹעֵד; וּמַעֲבֶרֶת שֵׂעָר מִבֵּית הַשֶּׁחִי וּמִבֵּית הָעֶרְוָה, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, וּמַעֲבֶרֶת (ו) סַכִּין עַל פַּדַּחְתָּהּ.
באר היטב
(ו) סכין. כלומ' שמעברת השער בסכין:
באר היטב
(ד) בערב. דוקא בשחרית ולא בערב י''ט סמוך לחשיכה מהרימ''ט בחידושיו כתובות על הרי''ף. ובכנה''ג כתב דהעולם נוהגין לישא אשה בעי''ט אפילו בערב סמוך לחשיכה. והמ''א כתב דבמדינתינו נוהגין לישא ערב שבת סמוך לחשיכה אבל בערב י''ט לא נהגו לישא כלל ע''ש הטעם ולכך אין לשנות המנהג: