הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אָנִי, נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ וְהִיא אוֹמֶרֶת גְּרוּשָׁה אָנִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. אָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אָנִי, נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית וְהִיא אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אָנִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְאִם מִשֶּׁנִּשֵּׂאת בָּאוּ עֵדִים, הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא:
שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּשְׁבּוּ, זֹאת אוֹמֶרֶת נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אָנִי, וְזֹאת אוֹמֶרֶת נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אָנִי, אֵינָן נֶאֱמָנוֹת. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְעִידוֹת זוֹ אֶת זוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת:
ברטנורא
שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּשְׁבּוּ. שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבּוּ: שֶׁמְּעִידוֹת זוֹ אֶת זוֹ. כָּל אַחַת אוֹמֶרֶת חֲבֶרְתִּי טְהוֹרָה: הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. דְּבִשְׁבוּיָה הֵקֵלּוּ לְהַכְשִׁיר עֵד אֶחָד וַאֲפִלּוּ עֶבֶד וַאֲפִלּוּ אִשָּׁה וַאֲפִלּוּ קָטָן מֵסִיחַ לְפִי תֻמּוֹ. וּבִלְבָד שֶׁיָּעִיד הָעֵד שֶׁלֹּא פֵרַשׁ מִמֶּנָּה מִשָּׁעָה שֶׁנִּשְׁבֵּית עַד שֶׁיָּצְאָה מֵרְשׁוּת הַגּוֹיִם:
ברטנורא
אִם מִשֶּׁנִּשֵּׂאת. לֹא נִשֵּׂאת מַמָּשׁ, אֶלָּא אִם מִשֶּׁהִתִּירוּהָ לִנָּשֵׂא בָּאוּ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית: לֹא תֵצֵא. מֵהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן, וְתִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁנִּטְמֵאת, אֲפִלּוּ הָיוּ לָהּ כַּמָּה בָנִים, תֵּצֵא: