רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אֵין לָהּ קְנָס. דְּאָמַר קְרָא (דְּבָרִים כב) אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, הָא אֹרָשָׂה פַּעַם אַחַת שׁוּב אֵין לָהּ קְנָס: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יֶשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ לְעַצְמָהּ. דְּדָרְשִׁינַן אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, לְאָבִיהָ, הָא אֹרָשָׂה, לְעַצְמָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

הָאוֹנֵס נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר. שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה נִבְעֶלֶת בְּאֹנֶס לְנִבְעֶלֶת בְּרָצוֹן, וְהַמְפֻתָּה אֵין לָהּ צַעַר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר עִנּוּי בַּתּוֹרָה אֵצֶל אֹנֶס וְלֹא נֶאֱמַר עִנּוּי אֵצֶל מְפֻתָּה: הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד. לְאָבִיהָ אַף עַל פִּי שֶׁכּוֹנְסָהּ: לִכְשֶׁיּוֹצִיא. כְּלוֹמַר לִכְשֶׁלֹּא יִכְנֹס. שֶׁאִם יִכְנֹס אֵינוֹ נוֹתֵן קְנָס, כְּדִכְתִיב (שְׁמוֹת כב) מָהֹר יִמְהָרֶנָּה וְאִם מָאֵן יְמָאֵן כֶּסֶף יִשְׁקֹל. אֲבָל גַּבֵּי אוֹנֵס כְּתִיב (דְּבָרִים כב) וְנָתַן חֲמִשִּׁים כֶּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה: שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ. בִּכְלִי מָאוּס שֶׁבָּחַר בּוֹ, כְּלוֹמַר עַל כָּרְחוֹ יִשָּׂאֶנָּה: