ההלכה היומית
יום ראשון וארא כ"ו טבת תשפ"ד
סימן תקנ"א
סעיף ה'

אָסוּר לְעִבְרִיּוֹת לְכַבֵּס בִּגְדֵי (יט) הָעַכּוּ''ם בְּשָׁבוּעַ זֶה.

באר היטב

(יט) העכו''ם. ובצנעה יש להקל וה''ה במקום שהעכו''ם יש להם מלבושים אחרים וניכר שהם של עכו''ם שרי עס''ז בהג''ה. מ''א:

סימן תקנ"א
סעיף ו'

כֵּלִים חֲדָשִׁים, בֵּין לְבָנִים בֵּין צְבוּעִים בֵּין שֶׁל צֶמֶר בֵּין שֶׁל פִּשְׁתָּן, אָסוּר לִלְבֹּשׁ בְּשַׁבָּת זֶה וְאָנוּ מַחְמִירִין (כ) מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וָאֵילָךְ.

באר היטב

(כ) מר''ח. והב''ח כתב דאסור מי''ז בתמוז ואילך דהא אין מברכין שהחיינו כמ''ש סי''ז. ולזה מ''ש שם דבשבת שרי לברך שהחיינו א''כ מותר ללבוש חדשים בשבתות שבין המצרים אבל מר''ח ואילך אסור ללבוש אפי' בשבת וע' מגן אברהם:

סימן תקנ"א
סעיף ז'

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לְתַקֵּן בְּגָדִים חֲדָשִׁים (כא) וּמִנְעָלִים חֲדָשִׁים בְּשַׁבָּת זֶה, וְיֵשׁ לְהַחְמִיר בָּזֶה (כב) מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ. הגה: וְהוּא הַדִּין דְּאָסוּר לִקְנוֹתָן. וְכֵן אֻמָּן יִשְׂרָאֵל אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן לַאֲחֵרִים, בֵּין בְּשָׂכָר בֵּין בְּחִנָּם (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וּבֵית יוֹסֵף); וְנָהֲגוּ (כג) לְהָקֵל בָּזֶה, אֲבָל אִם יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם שֶׁהַמְּלָאכָה שֶׁל עַכּוּ''ם, שָׁרֵי (תְרוּמַת הַדֶּשֶׁן). וְכֵן נָהֲגוּ לָתֵת לְאֻמָּנִים עַכּוּ''ם לְתַקֵּן כֵּלִים חֲדָשִׁים תּוֹךְ זְמַן זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לְאַחַר (כד) הַתַּעֲנִית; וּמִיהוּ טוֹב לְמַעֵט בָּזֶה בְּמָקוֹם דְּאֶפְשָׁר, דְּלֹא עָדִיף מִשְּׁאָר מַשָּׁא וּמַתָּן דִּמְמַעֲטִינָן.

באר היטב

(כא) ומנעלים. וה''ה דאסור ללבשם. אגודה הגמ''נ: (כב) מר''ח. ולענין לבישה דעת המחבר ב''י להקל משום דטעם איסור העשייה כמ''ש ס''ח משום שנהגו שלא למשתי עמר' ר''ל שלא לעשות חוטי שתי מצמר מטעם משום דפסקה בט''ב אבן שתיה וכל תקון בגדים הוי בכלל זה דשתיה הוי תחילת המלאכה ב''י וכתב ד''מ דמטעם זה אפי' עושה לאחרים אסור. ומשמע בת''ה אפי' עושה למכור בשוק אסור אבל לטוות חוטין מותר שאינו בכלל זה וכתב המ''א ונ''ל שמותר לעשותן אותו שקורין קרוני''ן שאורגין בעצים דלאו בגד הוא: (כג) להקל. משמע דאפי' לישראל נהגו להקל ומיירי שנתנן לו קודם ר''ח אבל אחר ר''ח פשיטא דאסור ליתן. מ''א: (כד) התענית. אע''כ דכבוס אסור כמ''ש סס''ג היינו לפי שנזכר בגמרא לאיסור מה שאין כן בבגדים חדשים. והטעם לפי שעדיין אינן שלו ולא נקרא שמו עליו. וכ' בהגמ''נ דאפי' בט''ב עצמו שרי לעשות בגדים ע''י עכו''ם וצורך נשואין מ''א. ונ''ל דוקא אחר חצות:

יום ראשון וארא כ"ו טבת תשפ"ד

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן