שְׁנֵי דַיָּנֵי גְזֵלוֹת. שֶׁהָיוּ גוֹזְרִין גְּזֵרוֹת עַל הַגַּזְלָנִים וְקוֹנְסִים עֲלֵיהֶם קְנָסוֹת: שְׁנֵי דְבָרִים. שֶׁאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ: תִּשָּׁבַע בַּסּוֹף. כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ בוֹ שֶׁמֵּת וְתָבֹא לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ, תִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא עִכְּבָה בְיָדָהּ מִשֶּׁל בַּעְלָהּ כְּלוּם: וְלֹא תִשָּׁבַע בַּתְּחִלָּה. בִּשְׁעַת גְּבִיַּת מְזוֹנוֹת. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, תִּשָּׁבַע בַּסּוֹף, כְּשֶׁיָּבֹא בַּעְלָהּ וְיַכְחִישֶׁנָּה וְיֹאמַר הִנַּחְתִּי לָךְ מְזוֹנוֹת, תִּשָּׁבַע שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לָהּ כְּלוּם: רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר. וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. וְדַוְקָא אַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לִיצִיאַת הַבַּעַל פּוֹסְקִין מְזוֹנוֹת לָאִשָּׁה אִם תָּבְעָה מְזוֹנוֹת, אֲבָל קֹדֶם זְמַן זֶה לֹא, שֶׁחֲזָקָה אֵין אָדָם מַנִּיחַ בֵּיתוֹ רֵיקָן וְיוֹצֵא:

אִבֵּד אֶת מְעוֹתָיו. דְּאָמַר, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ הַלְוֵנִי וַאֲנִי אֶפְרַע. אֲבָל אִם הִלְוָה אֶת הָאִשָּׁה מָעוֹת לִמְזוֹנוֹתֶיהָ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁלֵּם לוֹ, הוּא תוֹבְעָהּ וְהִיא תוֹבַעַת אֶת הַבַּעַל וִישַׁלֵּם. וְאִם הַבַּעַל טוֹעֵן הִנַּחְתִּי לָהּ מְזוֹנוֹת, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא הִנִּיחַ וְרוֹצָה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ, נִשְׁבַּע הַבַּעַל שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְנִפְטָר, וְיִהְיוּ הַמָּעוֹת חוֹב עָלֶיהָ לִכְשֶׁתִּתְאַלְמֵן אוֹ תִתְגָּרֵשׁ. וּבְהָא מַתְנִיתִין נַמִּי הֲלָכָה כְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: