ההלכה היומית
יום חמישי תרומה ו' אדר א' תשפ"ד
סימן תקס"ח
סעיף ח'
אֵין צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת אֶלָּא בְּיוֹם מִיתַת אָבִיו, וְלֹא בְּיוֹם (יח) קְבוּרָה.
סימן תקס"ח
סעיף ט'
אִם אֵרַע יוֹם מִיתַת אָבִיו בְּשַׁבָּת אוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, יִדְחֶה לְמָחָר. הגה: וְאֵין נוֹהֲגִין כֵּן, אֶלָּא אֵין מִתְעַנִּין כְּלָל; וְכֵן בִּשְׁאָר יָמִים שֶׁאֵין בָּהֶם (יט) תַּחֲנוּן.
באר היטב
(יט) תחנון. וה''ה אם אירע לו ברית מילה של בנו ביום ההוא די''ט שלו הוא דלא יתענה ואם רוצה להתענו' אין צריך להשלים ט''ז ע''ש. טוב להתענו' יום שמת בו רבו המובהק כי חייב בכבודו יותר מאביו. של''ה:
סימן תקס"ח
סעיף י'
הַנּוֹדֵר לֵילֵךְ עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְנִתְעַכֵּב יָמִים רַבִּים וְאַחַר כָּךְ אֵרַע שֶׁהִשְׂכִּירוּהוּ לָלֶכֶת שָׁם, דַּי (כ) בַּהֲלִיכָה זוֹ.
באר היטב
(כ) בהליכה. ואם נדר להוציא י' זהובים להליכה זו ואח''כ השכירוהו ללכת שם לא יצא י''ח. מהרי''ל מ''א:
באר היטב
(יח) קבורה. וכן האבילות לענין יב''ח נמי מתחיל מיום המית' דהיינו באם נמשכ' הקבורה איזה ימים מן יום המיתה או מי שלא שמע שמת לו מת עד זמן הרבה מן המיתה א''צ להתאבל אלא עד תשלום השנה מיום המיתה ע' ט''ז: