הַמִּתְעַנֶּה תַּעֲנִית חֲלוֹם בְּיוֹם טוֹב, אוֹ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, אוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, אוֹ בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים, אוֹ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים צָרִיךְ (טו) לְמֵיתַב תַּעֲנִיתָא לְתַעֲנִיתֵיהּ, כְּדִין הַמִּתְעַנֶּה תַּעֲנִית חֲלוֹם בְּשַׁבָּת וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רפ''ח סָעִיף ד'.
אֵין תַּעֲנִית צִבּוּר בְּבָבֶל לֵיאָסֵר בִּמְלָאכָה וּלְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם, אֶלָּא תִּשְׁעָה בְּאָב בִּלְבַד; הִלְכָּךְ יָחִיד שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית, לֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא תַּעֲנִית צִבּוּר קִבֵּל עָלָיו, וּמֻתָּר בְּכֻלָּן; וּמִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה טוֹב לוֹמַר בִּשְׁעַת קַבָּלַת תַּעֲנִית: הֲרֵינִי בְּתַעֲנִית יָחִיד לְפָנֶיךָ מָחָר.
כְּשֶׁאֵרַע יוֹם שֶׁמֵּת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ (טז) בַּאֲדָר, וְהַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת, יִתְעַנֶּה בַּאֲדָר ב'. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּיִתְעַנֶּה בָּרִאשׁוֹן (מַהֲרִי''ל וּמַהֲרִ''י מִינְץ), אִם לֹא שֶׁמֵּת בִּשְׁנַת הָעִבּוּר בַּאֲדָר שֵׁנִי דְּאָז נוֹהֲגִים לְהִתְעַנּוֹת בַּשֵּׁנִי (ת''ה סִימָן רצ''ד); וְכֵן הַמִּנְהָג לְהִתְעַנּוֹת בָּרִאשׁוֹן, מִיהוּ יֵשׁ מַחְמִירִין לְהִתְעַנּוֹת (יז) בִּשְׁנֵיהֶם (פִּסְקֵי מַהֲרִ''י בְּשֵׁם מַהֲרִ''י מוּלִין).
באר היטב
(טז) באדר. מי שמת אביו ביום ראשון דר''ח כסליו ולשנה הבאה חשוון חסר ור''ח כסליו אינו אלא יום א' צ''ע מתי יתענה אם בכ''ט לחשוון שהוא יום א' לפני ר''ח כסליו דהא לעולם יום שני עיקר שמונים למועדות משני או נימא דעכ''פ הוי שם ר''ח עליו ונראה לי דאם שנה ראשונה היא חסר' יקבע בכ''ט לחשון דיום למ''ד הוא נמנה לחדש העבר אבל כששנה ראשונ' היא גם כן מלאה אם כן צריך לקבוע היום בר''ח ולכן אף בשנים הבאים אחריהם אף שהם חסרים יקבע בר''ח דה''ל כמו נדר דאזלינן אחר ל' בני אדם. וע' ט''ז ס''ק ד'. וע' סי' נ''ה ס''י. ואם מת ביום ראשון דר''ח אדר יתענה לשנה הבאה ביום ראשון דר''ח אדר ראשון ולא בכ''ט בו דלעולם אדר ראשון עומד תחת אדר שני. מ''א: (יז) בשניהם. ע' בי''ד סי' ת''ב בש''ך ובט''ז. ובכה''ג בשם הר''ש הלוי סי''ו כ' דיש להתענו' בראשון. ובס''ח סי' תשי''ב כ' א' מת אביו באדר ראשון והיה מתענה בשנה פשוטה בשבט ובאדר ע''ש. וכתב המ''א ולכ''ע האבלים א''צ ליתן לו קדיש אלא פעם א' וכיוצא בזה כ' המט''מ בשם רש''ל מי שאינו יודע יום שמת בו אביו יברור לו יום אחד אך אל יסיג גבול לומר קדיש:
באר היטב
(טו) למיתב. והמתענה בראש חודש ניסן או בר''ח אב תעני' חלום א''צ למיתב תעני' לתעניתו דהא י''א דמצוה להתענו' כמ''ש סי' תק''פ מ''א וכ''כ בסימן תי''ח ע''ש: