קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לִבְנֵי נֹחַ, מֻתָּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְזֶרַע אַבְרָהָם, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְיִשְׂרָאֵל, לוֹקֵחַ בְּיוֹתֵר וּמוֹכֵר בְּפָחוֹת. שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנִין לִי, לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת וּמוֹכֵר בְּיוֹתֵר, אִם שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָהֶן וְהֵן לִי, יְהַנֶּה לַנָּכְרִים. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָעֲרֵלִים, מֻתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּמוּלֵי הַגּוֹיִם. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לַמּוּלִים, אָסוּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בְּמוּלֵי הַגּוֹיִם, שֶׁאֵין הָעָרְלָה קְרוּיָה אֶלָּא לְשֵׁם הַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט) כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב, וְאוֹמֵר (שמואל א יז) וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה, וְאוֹמֵר (שמואל ב א) פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, מְאוּסָה עָרְלָה שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָהּ הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁלֹּא נִתְלָה לוֹ לְמֹשֶׁה הַצַדִּיק עָלֶיהָ מְלֹא שָׁעָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים. רַבִּי אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם, עַד שֶׁמָּל, שֶׁנֱּאֶמַר (בראשית יז), הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. דָּבָר אַחֵר, גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁאִלְמָלֵא הִיא, לֹא בָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג), כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי:
אֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לַמֻּדָּר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. הַמֻּדָּר מַאֲכָל מֵחֲבֵרוֹ, לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר, אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַבַּעַת וְטַלִּית וּנְזָמִים, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ. מְקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶן, אָסוּר:
ברטנורא
אֵין בֵּין הַמֻּדָּר. אֶלָּא דְרִיסַת הָרֶגֶל. לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצוֹ, אוֹ לְהַשְׁאִיל כֵּלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶם אֹכֶל נֶפֶשׁ, שֶׁמֻּתָּרִין בַּמֻּדָּר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל, וַאֲסוּרִין בַּמֻּדָּר הֵימֶנּוּ הֲנָאָה: נָפָה וּכְבָרָה רֵחַיִם וְתַנּוּר. שֶׁמְּתַקְּנִים בָּהֶם אֹכֶל נֶפֶשׁ. וְכָל שֶׁכֵּן קְדֵרָה וְשַׁפּוּד שֶׁהָאֹכֶל עוֹמֵד בְּתוֹכוֹ. וּמֻדָּר מַאֲכָל דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין, הוּא שֶׁיֹּאמַר לוֹ הֲנָאַת מַאֲכָלְךָ עָלַי קוֹנָם: מְקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶם. דְּכֵיוָן דְּדֶרֶךְ לְהַשְׂכִּיר כַּיּוֹצֵא בָּזֶה וְהוּא מוֹחֵל לוֹ הַשְּׂכִירוּת, בְּאוֹתָם הַדָּמִים יָכוֹל לִקְנוֹת אֹכֶל נֶפֶשׁ, וְהוּא הִדִּירוֹ מֵהֲנָאָה הַמְּבִיאָה לִידֵי מַאֲכָל:
ברטנורא
מֻתָּר בְּיִשְׂרָאֵל. שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ: וְאָסוּר בְּעוֹבְדֵי כוֹכָבִים. וַאֲפִלּוּ בְּאוֹתָם שֶׁהֵם מִזֶּרַע אַבְרָהָם: אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל. וְגֵרִים נַמִּי בִּכְלַל זֶרַע אַבְרָהָם נִינְהוּ, דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית יז) כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ: וּמֻתָּר בְּעוֹבְדֵי כוֹכָבִים. וַאֲפִלּוּ בְאוֹתָם שֶׁהֵם מִזֶּרַע אַבְרָהָם, דְּלֹא אִקְּרוּ זֶרַע אַבְרָהָם אֶלָּא בְּנֵי יַעֲקֹב בִּלְבַד, דִּכְתִיב (שָׁם כא) כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, בְּיִצְחָק וְלֹא כָּל יִצְחָק: שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְיִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל: שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נֶהֱנִים לִי. מִשֶּׁלִּי: וּמוֹכֵר בְּיוֹתֵר, אִם שׁוֹמְעִין לוֹ. גָּרְסִינַן. כְּלוֹמַר יִמְכֹּר הַדָּבָר בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי שָׁוְיוֹ אִם יִרְצֶה חֲבֵרוֹ לִשְׁמֹעַ לוֹ, וְלִקְנוֹת מִמֶּנּוּ הַחֵפֶץ בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁשָּׁוֶה: לָעֲרֵלִים. דַּעְתּוֹ עַל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּבְרִית מִילָה: מֻתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל. כְּגוֹן מִי שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה: וְאָסוּר בְּמוּלֵי אֻמּוֹת. כְּגוֹן עֲרָבִי מָהוּל וְגִבְעוֹנִי מָהוּל: לַמּוּלִים. הַמַּאֲמִינִים בִּבְרִית מִילָה: שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת. נֶאֶמְרוּ בְּפָרָשַׁת מִילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְאַבְרָהָם: שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יב) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת: שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים. דְּדָרְשִׁינַן יִמּוֹל, וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹם בַּהֶרֶת, וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם קוֹצֵץ בַּהַרְתּוֹ שֶׁהוּא בְּלָאו דְּהִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת (דְּבָרִים כד):