הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ, וְהוּא אָסַר הֲנָאַת אוֹתוֹ פְּלוֹנִי עָלָיו. וְכֵן לֹא יַלְוֶנּוּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִלְוֶה מִמֶּנּוּ: וְלֹא יִמְכֹּר לוֹ. בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִקַּח מִמֶּנּוּ נַמִּי בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיוֹ וְנִמְצָא נֶהֱנֶה: אִם הָיָה דַרְכּוֹ לַחֲרֹשׁ הוּא אָסוּר. דְּלֹא אִכַּוַּן אֶלָּא שֶׁלֹּא יַחֲרֹשׁ הוּא עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל, אֲבָל אֲחֵרִים יַחְרְשׁוּ: וְאִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲרֹשׁ. דַּעְתּוֹ הָיָה שֶׁלֹּא יַחְרְשׁוּ בָהּ לֹא הוּא וְלֹא אֲחֵרִים:

וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל. אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט, וְהוּא הַדִּין אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מַה יֹּאכַל: וּבָא זֶה וְנוֹטֵל מִזֶּה. אִם יִרְצֶה לִתֵּן לוֹ, וְאֵינוֹ עוֹבֵר עַל נִדְרוֹ. אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְכוֹפוֹ לְשַׁלֵּם לוֹ, דְּהָא לֹא אָמַר לוֹ תֵּן לוֹ וַאֲנִי אֶפְרַע. וְאִם אָמַר לוֹ כֵן, אָסוּר, דְּהָא שָׁלִיחַ שַׁוְּיֵהּ: