סֵדֶר הַתְּפִלָּה וְשֵׁשׁ בְּרָכוֹת שֶׁהוּא מוֹסִיף וּתְקִיעוֹת שֶׁהוּא תּוֹקֵעַ, מְבֹאָר יָפֶה בַּטּוּר סִימָן זֶה.

שֶׁבַע תַּעֲנִיּוֹת הָאֵלּוּ, אַחַר (ג) שֶׁמִּתְפַּלְּלִים, יוֹצְאִים כָּל הָעָם לְבֵית הַקְּבָרוֹת וּבוֹכִים וּמִתְחַנְּנִים שָׁם, כְּלוֹמַר: הֲרֵי אַתֶּם מֵתִים כָּאֵלּוּ, אִם לֹא תָּשׁוּבוּ מִדַּרְכְּכֶם וּלְפִי זֶה אִם אֵין קִבְרֵי יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים עַל קִבְרֵי (ד) כּוּתִים (גְּמָרָא).

אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶם צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ (א) וְרָאוּי לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם; וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּקְּצָתָם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁיִּתְעַנּוּ בּוֹ וְטוֹב שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִים בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ.