הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה, הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, צְרִיכָה שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים, שְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ אָמְרָה וּשְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ קִבֵּל וְקָרַע, אֲפִלּוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְהֵן הָאַחֲרוֹנִים, אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן. נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּטָּהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאַחַת, אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל אֶת גִּטָּהּ בִּלְבָד. וְכֹל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁמֹר אֶת גִּטָּהּ, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ:
קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַבַּעַל לַחֲזֹר, יַחֲזֹר, שֶׁאֵין קָטָן עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ אָבִיהָ, צֵא וְהִתְקַבֵּל לְבִתִּי גִטָּהּ, אִם רָצָה לְהַחֲזִיר, לֹא יַחֲזִיר. הָאוֹמֵר תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, פָּסוּל. הֲרֵי הִיא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְקִבְּלוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, פָּסוּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. הָבֵא לִי גִטִּי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וֶהֱבִיאוֹ לָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר:
ברטנורא
בְּמָקוֹם אַחֵר פָּסוּל. שֶׁהַבַּעַל מַקְפִּיד, שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיַּלְעִיזוּ עָלָיו שָׁם: הֲרֵי הִיא בְמָקוֹם פְּלוֹנִי. אֵינוֹ אֶלָּא כְּמַרְאֵה מָקוֹם, שָׁם תִּמְצָאֶנָּהּ: וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. דְּסָבַר אִיהוּ דְמִדַּעְתֵּיהּ מְגָרֵשׁ אִיכָּא קְפֵידָא, אִיהִי דִבְעַל כָּרְחָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת מַרְאָה מָקוֹם הִיא לוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
ברטנורא
צְרִיכָה. לְהָבִיא לְפָנֵינוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים: שְׁנַיִם שֶׁיֹּאמְרוּ בְּפָנֵינוּ אָמָרָה. לוֹ לְקַבְּלוֹ: וּשְׁנַיִם שֶׁיֹּאמְרוּ בְּפָנֵינוּ קִבֵּל וְקָרָע. וּבִשְׁעַת הַשְּׁמָד שָׁנוּ, שֶׁגָּזְרוּ עַל הַמִּצְוֹת וְהָיוּ קוֹרְעִים הַגֵּט מִיָּד, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה: וַאֲפִלּוּ הֵן כוּ'. שֶׁהַשְּׁנַיִם שֶׁאָמְרָה בִפְנֵיהֶם הֵם עַצְמָם רָאוּ כְּשֶׁקִּבְּלוּ: אוֹ אַחַד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאַחַד מִן הָאַחֲרוֹנִים וְאֶחָד. שְׁלִישִׁי, שֶׁנַּעֲשָׂה עֵד בְּזוֹ וּבְזוֹ, מִצְטָרֵף עִמָּהֶם: הִיא וְאָבִיהָ. אוֹ הִיא אוֹ אָבִיהָ. הִיא יֵשׁ לָהּ יָד דְּהָא גְדוֹלָה הִיא. וְאָבִיהָ נַמִּי זַכַּאי לְקַבְּלוֹ: אֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת. וַאֲפִלּוּ בְּקַבָּלַת אָבִיהָ, דִּכְתִיב (דְּבָרִים כד) וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, מִי שֶׁמְּשַׁלְּחָהּ וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת, יָצְאָה זוֹ שֶׁמְּשַׁלְּחָהּ וְחוֹזֶרֶת: