הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים, בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, בְּשֶׁבֶת, וּבְבֹשֶׁת. בְּנֶזֶק כֵּיצַד. סִמָּא אֶת עֵינוֹ, קָטַע אֶת יָדוֹ, שִׁבֵּר אֶת רַגְלוֹ, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּק וְשָׁמִין כַּמָּה הָיָה יָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה. צַעַר, כְּוָאוֹ בְשַׁפּוּד אוֹ בְמַסְמֵר, וַאֲפִלּוּ עַל צִפָּרְנוֹ, מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה רוֹצֶה לִטֹּל לִהְיוֹת מִצְטַעֵר כָּךְ. רִפּוּי, הִכָּהוּ חַיָּב לְרַפְּאֹתוֹ. עָלוּ בוֹ צְמָחִים, אִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה, חַיָּב. שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה, פָּטוּר. חָיְתָה וְנִסְתְּרָה, חָיְתָה וְנִסְתְּרָה, חַיָּב לְרַפְּאֹתוֹ. חָיְתָה כָל צָרְכָּהּ, אֵינוֹ חַיָּב לְרַפְּאֹתוֹ. שֶׁבֶת, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלוּ הוּא שׁוֹמֵר קִשּׁוּאִין, שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ. בֹּשֶׁת, הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. הַמְבַיֵּשׁ אֶת הֶעָרֹם, הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַסּוּמָא, וְהַמְבַיֵּשׁ אֶת הַיָּשֵׁן, חַיָּב. וְיָשֵׁן שֶׁבִּיֵּשׁ, פָּטוּר. נָפַל מִן הַגָּג, וְהִזִּיק וּבִיֵּשׁ, חַיָּב עַל הַנֶּזֶק וּפָטוּר עַל הַבֹּשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה) וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו, אֵינוֹ חַיָּב עַל הַבֹּשֶׁת עַד שֶׁיְהֵא מִתְכַּוֵּן:
זֶה חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּשּׁוֹר, שֶׁהָאָדָם מְשַׁלֵּם נֶזֶק, צַעַר, רִפּוּי, שֶׁבֶת, וּבֹשֶׁת, וּמְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת, וְשׁוֹר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא נֶזֶק, וּפָטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת:
ברטנורא
וְשׁוֹר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא נֶזֶק. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כד) אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ, וְלֹא שׁוֹר בַּעֲמִיתוֹ: וּפָטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת. דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כא) כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, אֲנָשִׁים וְלֹא שְׁוָרִים:
ברטנורא
הַחוֹבֵל. וְכַמָּה הוּא יָפֶה. שֶׁאִם הָיָה צָרִיךְ הָיָה מוֹכֵר עַצְמוֹ בְּעֶבֶד עִבְרִי, וְזֶה שֶׁהִזִּיקוֹ הִפְסִידוֹ מָמוֹן זֶה: כַּיּוֹצֵא בָזֶה. לְפִי מַה שֶּׁהוּא מְעֻנָּג רַב צַעֲרוֹ וּכְאֵבוֹ: צְמָחִין. אֲבַעְבּוּעוֹת לְבָנוֹת: שֶׁבֶת. כָּל יְמֵי הַחֹלִי רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִשּׁוּאִין וְנוֹתֵן שְׂכִירוּתוֹ שֶׁל כָּל יוֹם, שֶׁהֲרֵי אֵין רָאוּי לִמְלָאכָה אַחֶרֶת {ו} אֲפִלּוּ בְּלֹא חֹלִי, שֶׁהֲרֵי נִקְטַע יָדוֹ וְרַגְלוֹ וְהוּא כְּבָר נָתַן לוֹ דְּמֵיהֶן: הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ. אָדָם קַל שֶׁבִּיֵּשׁ בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה: וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה. וְכֻלְּהוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים מִקְּרָא נָפְקֵי. נֶזֶק, דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כא) עַיִן תַּחַת עַיִן, וְאֵין לוֹמַר עַיִן מַמָּשׁ, דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר לה) וְלֹא תִּקְּחוּ כֹּפֶר לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ, לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים, שֶׁאִם סִמֵּא אֶת עֵין חֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ, וְהַיְנוּ עַיִן תַּחַת עַיִן. צַעַר, נָפְקָא לָן מִפֶּצַע תַּחַת פָּצַע (שְׁמוֹת כא), דִּקְרָא יְתֵרָא הוּא לְחַיֵּב עַל הַצַּעַר וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם נֶזֶק, דְּלָא תֵימָא הֲרֵי קָנָה יָדוֹ וְיֵשׁ עָלָיו לְחָתְכָהּ, אֶלָּא אוֹמְרִים הָיָה עָלָיו לְחָתְכָהּ בְּסַם וְזֶה חֲתָכָהּ בְּבַרְזֶל וְצִעֲרוֹ, לְפִיכָךְ מְשַׁלֵּם אֶת הַצַּעַר. רִפּוּי וְשֶׁבֶת, רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא (שָׁם). וְדַוְקָא כְּשֶׁהַחֹלִי בָּא מֵחֲמַת מַכָּה. אֲבָל אִם פָּשַׁע הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ וְעָבַר עַל דִּבְרֵי הָרוֹפֵא, שׁוּב אֵין הַמַּזִּיק חַיָּב בַּשֶּׁבֶת וְרִפּוּי שֶׁצְּרִיכִין מֵחֲמַת פְּשִׁיעוּתָא. בֹּשֶׁת, דִּכְתִיב (דְּבָרִים כה) וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ, מָמוֹן. וְדִין תּוֹרָה שֶׁאֵין יְכוֹלִים לָדוּן בְּשׁוּם דִּין שֶׁבָּעוֹלָם אֶלָּא דַּיָּנִים הַסְּמוּכִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כב) עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, וְאֵין נִקְרָאִים אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּנִים הַסְּמוּכִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁבְּהַלְוָאוֹת וּמִקָּח וּמִמְכָּר וְהַקְנָאוֹת וְהוֹדָאוֹת וּכְפִירוֹת דָּנִין בָּהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּאִלּוּ הֵם שְׁלוּחִים שֶׁל בֵּית דִּין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁלִיחוּתַיְהוּ קָעָבְדִינַן. וְזֶה בִּלְבַד בְּדָבָר הַמָּצוּי וְיֵשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס, וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה בְּשֵׁן וָרֶגֶל שֶׁהֵם מוּעָדִים, אוֹ שֶׁהִזִּיק אָדָם בִּבְהֵמָה. אֲבָל בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה אָדָם, אוֹ אָדָם בְּאָדָם, אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ כְּלָל, אֶלָּא מְנַדִּין אֶת הַחוֹבֵל אוֹ אֶת הַמַּזִּיק עַד שֶׁיַּעֲלֶה עִם בַּעַל דִּינוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹ שֶׁיִּתֵּן דֶּרֶךְ פְּשָׁרָה קָרוֹב לְמַה שֶּׁנִּרְאֶה בְּעֵינֵי הַדַּיָּן, אֲבָל דָּבָר קָצוּב אֵין פּוֹסְקִים עָלָיו. וְכֵן הַדִּין בְּכָל הַקְּנָסוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה וּבְכֻלָּהּ תַּלְמוּדָא, אֵין גּוֹבִין אוֹתָן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁמְּנַדִּין מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: