וְהַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים חַיָּב. וְאַף עַל גַּב דִּבְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הָעוֹבֵר עֲבֵרָה שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ מַלְקוֹת וְתַשְׁלוּמִין לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם, הָכָא מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה, דִּבְפֵרוּשׁ רִבְּתָה תּוֹרָה חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ לְתַשְׁלוּמִין וְלֹא לְמַלְקוֹת, מִדִּכְתִיב (דְּבָרִים יט) יָד בְּיָד, דְּהַיְנוּ מָמוֹן, מִכְּדִי כְּתִיב (וַיִּקְרָא כד) כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵן יֵעָשֶׂה לוֹ, יָד בְּיָד לָמָּה לִי, אֶלָּא לְהָבִיא חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁמְּשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין לָעֲבָדִים בֹּשֶׁת. דִּכְתִיב (דְּבָרִים כה) כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו, בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲוָה, יָצָא עֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ אַחֲוָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עֶבֶד וְאִשָּׁה שֶׁחָבְלוּ בַּאֲחֵרִים פְּטוּרִים. שֶׁאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְשַׁלֵּם: נִתְגָּרְשָׁה הָאִשָּׁה וְנִשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד. וְקָנוּ נְכָסִים. חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. שֶׁהֲרֵי מִתְּחִלָּה הֵן חַיָּבִין, אֶלָּא שֶׁאֵין לָהֶם מַה לְּשַׁלֵּם. שֶׁנִּכְסֵי מְלוֹג שֶׁל אִשָּׁה מְשֻׁעְבָּדִים לַבַּעַל לְפֵרוֹת וְלִירֻשָּׁה: