עַל מְנָת לִפְטֹר חַיָּב. אִם שְׁאָלוֹ חוֹבֵל לַנֶּחְבָּל, עַל מְנָת לִפְטֹר אוֹתִי אַתָּה אוֹמֵר סַמֵּא אֶת עֵינִי, וְהֵשִׁיבוֹ הַנֶּחְבָּל הֵן, אַף עַל פִּי כֵן חַיָּב, שֶׁיֵּשׁ הֵן שֶׁהוּא כְּלָאו, וּבִלְשׁוֹן תְּמִיהָא אָמַר לוֹ הֵן, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְחֹל עַל צַעַר גּוּפָן. אֲבָל הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שַׁבֵּר אֶת כַּדִּי, וּשְׁאָלוֹ הַמַּזִּיק עַל מְנָת לִפְטֹר אוֹתִי אַתָּה אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהֱשִׁיבוֹ נִזָּק לָאו, זֶה הַלָּאו הוּא כְּהֵן, וּכְאִלּוּ אָמַר לוֹ וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ עַל מְנָת לִפְטֹר, וּלְפִיכָךְ פָּטוּר, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְחֹל עַל נִזְקֵי מָמוֹן:

הַגּוֹזֵל. מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. דְּמֵי עֵצִים וְצֶמֶר. וְאֵין חַיָּב לְהַחְזִיר לוֹ כֵּלִים, דְּקָנֵי בְּשִׁנּוּי: דְּמֵי רָחֵל הָעוֹמֶדֶת לִגָּזֵז. וְהָעֹדֶף שֶׁשָּׁוֶה יוֹתֵר הַוָּלָד וְהַגִּזָּה, שֶׁלּוֹ הוּא, דִּקְנַנְּהוּ בְּשִׁנּוּי: זֶה הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, שֶׁהוּא פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה שִׁנּוּי בְּיָדוֹ, קְנָאוֹ, וְשֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ וְשֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר: