בַּעֲבָדִים אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. דִּכְקַרְקַע דָּמוּ וּבִרְשׁוּתָא דְּמָרַיְהוּ קַיְּמֵי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק. שִׁנּוּי הַנִּכָּר הוּא: פֵּרוֹת וְהִרְקִיבוּ. כְּשֶׁהִרְקִיבוּ מִקְצָתָן [אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ {ט} ]. אֲבָל הִרְקִיבוּ כֻּלָּם, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה: מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל. שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר בְּאוֹתָהּ מְדִינָה, אֲבָל עוֹבֵר הוּא בִּמְדִינָה אַחֶרֶת: וְנֶעֶבְדָה בָהּ עֲבֵרָה. שֶׁנִּרְבְּעָה אוֹ נֶעֶבְדָה [לַעֲבוֹדָה זָרָה] שֶׁהִיא פְּסוּלָה לְקָרְבָּן: שֶׁנִּפְסְלָה לַמִּזְבֵּחַ. בְּמוּם שֶׁאֵינוֹ נִכָּר כְּגוֹן בְּדוֹקִין שֶׁבָּעַיִן:

נָתַן לְאֻמָּנִין לְתַקֵּן. נָתַן לָהֶם עֵצִים לַעֲשׂוֹת כְּלִי. וּלְאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה הַכְּלִי קִלְקְלוּהוּ, חַיָּבִים לְשַׁלֵּם דְּמֵי הַכְּלִי וְלֹא דְּמֵי עֵצִים בִּלְבַד: נָתַן לְחָרָשׁ. הַשְׁתָּא אַשְׁמוֹעִינַן שֶׁאִם נָתַן כְּלִי עָשׂוּי לְאֻמָּן כְּדֵי לְתַקְּנוֹ, וְקִלְקְלוֹ, חַיָּב לְשַׁלֵּם דְּמֵי הַכְּלִי. וְתָנָא סֵיפָא לְגִלּוּיֵי רֵישָׁא, דְּלָא תֵימָא רֵישָׁא מַיְרֵי בִּכְלִי עָשׂוּי: שִׁדָּה. עֲגָלָה שֶׁל עֵץ הָעֲשׂוּיָה לְמֶרְכַּב נָשִׁים: