עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד. דִּכְתִיב (דְּבָרִים ז) פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם, מִשֶּׁפִּסְלוֹ נַעֲשָׂה לוֹ לֶאֱלוֹהַּ: וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתֵּעָבֵד. דִּכְתִיב (שָׁם כו) וְשָׂם בַּסָּתֶר, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ דְּבָרִים שֶׁל סֵתֶר, כְּלוֹמַר שֶׁיַּעַבְדֶנָּה, שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל אֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא בַסֵּתֶר מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיָרֵא מִבֵּית דִּין: נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ. דִּכְתִיב פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, כְּשֶׁהֵן נוֹהֲגִין בָּהֶן מִנְהַג אֱלָהוּת, אֲבָל אִם בִּטְּלוּהָ הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים: וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל. בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָהּ שֻׁתָּפוּת. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, דְּנָכְרִי אֵין מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ בָהּ שֻׁתָּפוּת: וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי. וַאֲפִלּוּ נָתַן לוֹ הַנָּכְרִי רְשׁוּת:

פְּחָסָהּ. בְּפָנֶיהָ. מִעֲכָה בְּקוּרְנָס עַד שֶׁהֵסִיר צוּרַת פָּנֶיהָ: גְּרָרָהּ. סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ בְּתוֹךְ הַטִּיט: אֵינָהּ בְּטֵלָה. דִּלְפוּם שָׁעָה רָתַח עֲלַהּ, וַהֲדַר פָּלַח לַהּ: רַבִּי אוֹמֵר בִּטְּלָהּ. פְּלֻגְתָּא דְרַבִּי וְרַבָּנָן כְּשֶׁמְּכָרָהּ לְנָכְרִי, אֲבָל מְכָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל צוֹרֵף דִּבְרֵי הַכֹּל בְּטֵלָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: