הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר. וּמָכַר מִבְּשָׂרוֹ וְנוֹדַע לָנוּ שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ לְחָכָם: מַה שֶּׁאָכְלוּ. הַלּוֹקְחִים אָכְלוּ: וְיַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. מִשּׁוּם קְנָס. שֶׁהֶאֱכִילָם בְּשַׂר אִסּוּר: מְכָרוּהוּ. הַלּוֹקְחִים לְנָכְרִי, הוֹאִיל וְלֹא גָרַם לָהֶם אִסּוּרָא, יְשַׁלְּמוּ לוֹ דְמֵי טְרֵפָה כְּמוֹ שֶׁהִיא נִמְכֶּרֶת בְּזוֹל, וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַמּוֹתָר. וְגַבֵּי בְכוֹר לֹא תָנֵי מְכָרוּהוּ לְנָכְרִי, דִּבְכוֹר תָּמִים אָסוּר בַּהֲנָאָה:

עַל אֵלּוּ מוּמִין. נִפְגְּמָה. אֵין פְּגִימָה בְּלֹא חֶסְרוֹן. אֲבָל סֶדֶק מַשְׁמַע נַמִּי בְּלֹא חֶסְרוֹן. וְשִׁעוּר פְּגִימָה, כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר בָּהּ צִפֹּרֶן: הַסְּחוּס. תְּנוּךְ הָאֹזֶן שֶׁקּוֹרִין טנרו"ם בְּלַעַ"ז: אֲבָל לֹא מִן הָעוֹר. דְּעוֹר הָדַר בָּרִיא וְלֹא הָוֵי מוּמָא. וְהַאי עוֹר הַיְנוּ אַלְיָה רַכָּה שֶׁל אֹזֶן: נִקְּבָה מְלֹא כַרְשִׁינָה. שֶׁיֵּשׁ בַּחֲלַל הַנֶּקֶב שִׁעוּר גַּרְגִּיר שֶׁל כַּרְשִׁינָה, בֵּין שֶׁהַנֶּקֶב אָרֹךְ בֵּין עָגֹל, אִם יֵשׁ בְּכֻלָּן כְּדֵי לְהִצְטָרֵף בַּחֲלָלוֹ כְּשִׁעוּר גַּרְגִּיר שֶׁל כַּרְשִׁינָה, הֲרֵי זֶה מוּם: שֶׁתְּהֵא נִפְרָכֶת. נַעֲשֵׂית פֵּרוּכִים וּפְתִיתִים כְּשֶׁמְּמַשְׁמְשִׁים בָּהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְכָל הָנֵי מוּמִין דַּחֲשִׁיב בְּמַתְנִיתִין שֶׁשּׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן אֶת הַבְּכוֹר יָלְפִינַן מִקְּרָאֵי, דִּכְתִיב (דְּבָרִים טו) וְכִי יִהְיֶה בּוֹ מוּם, כְּלָל. פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר, פְּרָט. כָּל מוּם רַע, חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ מוּמִין שֶׁבְּגָלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף כָּל מוּמִין שֶׁבְּגָלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר: