יַבֶּלֶת. פורו"ש בְּלַעַ"ז. וַאֲפִלּוּ הִיא בַּלֹּבֶן שֶׁבָּעַיִן, וְיֵשׁ בָּהּ שֵׂעָר, הֲרֵי זֶה מוּם: וְשֶׁנִּפְגַּם עֶצֶם יָדוֹ. שֶׁנִּכָּר הַמּוּם. וּלְעֵיל אַיְרֵי בְשֶׁנִּשְׁבַּר: וְשֶׁנִּפְסַק עַצְמוֹ שֶׁבְּפִיו. שֶׁהַשִּׁנַּיִם קְבוּעוֹת בּוֹ. וּלְמַעְלָה מִן הַחוּטִין קָא מַיְרֵי. דְּאִי חוּטִין גּוּפַיְהוּ, דְּהַיְנוּ הַשִּׁנַּיִם עַצְמָן שֶׁבְּאֶמְצַע הַפֶּה, הָא תְנַן לְעֵיל דַּאֲפִלּוּ נִפְגְּמוּ אוֹ נִגְמְמוּ הָוֵי מוּם: עֵינוֹ אַחַת גְּדוֹלָה. כְּשֶׁל עֵגֶל: וְאַחַת קְטַנָּה. כְּשֶׁל אַוָּז: בְּמַרְאֶה. שֶׁנִּרְאֶה לַכֹּל שֶׁזּוֹ גְדוֹלָה מִזּוֹ: אֲבָל לֹא בְמִדָּה. שֶׁאִם אֵינוֹ נִכָּר אֶלָּא בְמִדָּה, אֵינוֹ מוּם: וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. לְרַבִּי יְהוּדָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

לָעַרְקוֹב. לַקֶּשֶׁר הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא מְקוֹם חִבּוּר הַיָּרֵךְ עִם הַשּׁוֹק. וּכְנֶגְדּוֹ בַגָּמָל נִכָּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְנֶגֶד אַרְכּוּבָה עֶלְיוֹנָה זוֹ עֶצֶם בּוֹלֵט לַחוּץ: כָּל מַרְבִּית הָעֲגָלִים כֵּן. כָּל תַּרְבּוּת עֲגָלִים וּמִנְהָגָן שֶׁיְּהֵא זְנָבָן מַגִּיעַ לְעַרְקוֹב [הִלְכָּךְ בְּצִיר מֵהָכִי הָוֵי מוּמָא], וּכְשֶׁהֵן גְּדֵלוֹת נִמְתָּחוֹת עַד לְמַטָּה: שֶׁבְּאֶמְצַע הַיָּרֵךְ. הוּא הַקְּפִיץ הָעֶלְיוֹן שֶׁפֵּרַשְׁתִּי דִכְנֶגְדּוֹ בַגָּמָל נִכָּר: עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר. אַף עַל גַּב דִּתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר, הָדַר תַּנְיֵהּ הָכָא. מִשּׁוּם דִּתְנַן שְׁלֹשָׁה הוֹסִיף וְכוּ' וְאָמְרוּ לוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת אֵלּוּ, הֲדַר וְכַלְלִינְהוּ לוֹמַר שֶׁאַף עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִים: