שֶׁיֶּשׁ חֶסְרוֹן מְלָאכָה. שֶׁעֲדַיִן חֲסֵרָה מַעֲשֶׂה וְאַחַר כָּךְ תִּתְקַיֵּם [הַמְּלָאכָה]: אֶלָּא הָעֻצְבָּה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחֲסֵרָה מְלָאכָה, מַחֲשָׁבָה מְטַמְּאָתָהּ, לְפִי שֶׁאֵין מַקְפִּידִין עַל חֶסְרוֹן מְלָאכָה שֶׁלָּהּ. וְעֻצְבָּה הוּא עוֹר הַמְכַסֶּה אֶת הַמֶּרְכָּב, וְאֵינָהּ צְרִיכָה קִצּוּעַ, דְּכֵיוָן דַּעֲשׂוּיָה לְכִסּוּי אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְקִצּוּעַ:

שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. דְּאֵינוֹ עָשׂוּי לְמָכְרָן, וְעוֹשֶׂה מֵהֶן מִטּוֹת וְדוּלְפְּקָאוֹת וְטַבְלָאוֹת. חָשַׁב עֲלֵיהֶן לְדָבָר שֶׁרְאוּיִין לוֹ בְלֹא חֶסְרוֹן מְלָאכָה, מְקַבְּלִים טֻמְאָה מִיָּד: וְשֶׁל עַבְּדָן. דְּעָשׂוּי לִמָּכֵר, אֵין הַמַּחֲשָׁבָה מְטַמֵּאתָן. דַּעֲבִיד דְּמִמְּלִיךְ וּמוֹכְרָן וְהַלּוֹקֵחַ יַעֲשֶׂה מֵהֶן מִנְעָלִים, וַעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן לְכָךְ: שֶׁל גַּנָּב מַחֲשָׁבָה מְטַמֵּאתָן. דִּקְנַנְהוּ בְיֵאוּשׁ. דְּקָסָבַר סְתָם גְּנֵבָה יֵאוּשׁ בְּעָלִים הוּא, דְּלֹא יָדְעֵי מִמַּאן לְתָבְעוֹ: וְשֶׁל גַּזְלָן אֵין מַחֲשָׁבָה מְטַמֵּאתָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁחָשַׁב עֲלֵיהֶן לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן מְלָאכָה. דִּסְתָם גְּזֵלָה אֵין בּוֹ יֵאוּשׁ בְּעָלִים, דְּכֵיוָן דְּיָדַע מַאן גָּזְלֵיהּ אָזֵיל וְתָבַע לֵיהּ בְּדִינָא: חִלּוּף הַדְּבָרִים. סְתָם גְּזֵלָה אִיכָּא יֵאוּשׁ, דִּלְעֵינֵיהּ שָׁקַל מִנֵּיהּ וּמִחְזָא חֲזָא דְאֱינַשׁ אַלְמָא הוּא וּמִיַּאַשׁ, אֲבָל סְתָם גְּנֵבָה, סָבַר מַשְׁכַּחְנָא לֵיהּ לַגַּנָּב וְתָבַעְנָא לֵיהּ לְדִינָא וְלֹא מִיַּאַשׁ. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא: