הַיּוֹצֵא מְעֻטָּף בְּטַלִּיתוֹ וְקִפְּלָהּ מִכָּאן וּמִכָּאן בְּיָדוֹ אוֹ עַל כְּתֵפוֹ, אִם נִתְכַּוֵּן לְקַבֵּץ כְּנָפָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרְעוּ אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ, אָסוּר. וְאִם קִבְּצָם לְהִתְנָאוֹת בָּהּ כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם בְּמַלְבּוּשָׁן, מֻתָּר. וְהָנֵי מִילֵי בַּטַּלִּיתוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיוּ יְרִיעָה אַחַת מְרֻבַּעַת, אֲבָל מַלְבּוּשִׁים דִּידָן כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בָּהֶם וּמוֹצִיא יָדָיו מִתּוֹכָהּ מֻתָּר לִתְפֹּס קְצָתָם בְּיָדוֹ וּלְהַגְבִּיהַּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ שׁוּלָיו בְּטִיט אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא (כז) יְעַכְּבוּהוּ לָלֶכֶת.

הַיּוֹצֵא בְּמָעוֹת הַצְּרוּרִים לוֹ בִּסְדִינוֹ, חַיָּב. הגה: אֲבָל בַּבַּיִת מֻתָּר אִם צָרִיךְ לוֹ, וַאֲפִלּוּ אֵינָן צְרוּרִים רַק שֶׁהֵם (כח) מְנֻקָּבִים.

אָסוּר לָצֵאת בְּשַׁבָּת בְּמָעוֹת אוֹ בְּכֶסֶף וְזָהָב הַתְּפוּרִים בְּבִגְדּוֹ. הגה: (כט) וְיֵשׁ מַתִּירִים בִּמְקוֹם פְּסֵידָא שֶׁיָּרֵא שֶׁיִּגְזְלֶנּוּ מִמֶּנּוּ אִם יַנִּיחֵם בַּבַּיִת וְיֵלֵךְ מֵהֶם (אָגוּר וְאִסוּר וְהֶתֵּר הָאָרֹךְ). וְכֵן נוֹהֲגִין לְהָקֵל אִם צָרִיךְ לָצֵאת, אֲבָל אִם יוּכַל לִהְיוֹת יוֹשֵׁב בַּבַּיִת וְלֹא לָצֵאת, לֹא יֵצֵא. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ וְיוּכַל לְהַנִּיחָם בַּבַּיִת, יֵשׁ לְהַחְמִיר (או''ה).