יוֹצֵא אָדָם בְּסוּדָר הַמְקֻפָּל עַל כְּתֵפָיו אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נִימָא כְּרוּכָה לוֹ עַל אֶצְבָּעוֹ. וְאִם אֵין הַסוּדָר חוֹפֶה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ אָסוּר לָצֵאת בּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן קָשַׁר שְׁנֵי רָאשָׁיו לְמַטָּה מִכְּתֵפָיו זֶה עִם זֶה.
מֻתָּר לָצֵאת בְּשַׁבָּת בִּשְׁנֵי מַלְבּוּשִׁים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה בֵּין לְצָרְכּוֹ בֵּין לְצֹרֶךְ חֲבֵרוֹ בֵּין שֶׁהֵם שְׁנֵי חֲלוּקִים בֵּין שֶׁהֵם שְׁנֵי סַרְבָּלִים (פי' סַרְבָּל כְּסוּת הָעֶלְיוֹן) בֵּין שֶׁהֵם (ל) שְׁתֵּי חֲגוֹרוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וַאֲפִלּוּ אֵין מַלְבּוּשׁ מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם. הגה: וְיֵשׁ אוֹסְרִים שְׁתֵּי חֲגוֹרוֹת זֶה עַל זֶה אֶלָּא אִם כֵּן מַלְבּוּשׁ מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם (אוֹר זָרוּעַ וְתוֹסָפוֹת וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק בַּמָּה אִשָּׁה), וְכֵן רָאוּי לִנְהֹג. וּמֻתָּר לִלְבֹּשׁ שֵׁנִי כּוֹבָעִים זֶה עַל זֶה (אוֹר זָרוּעַ), וְכֵן שְׁנֵי אַנְפִּילָאוֹת (אָגוּר).
באר היטב
(ל) שני חגורות. ואם צריך להם שרי. ט''ז: