בְּגָדִים הַשְּׁרוּיִם בְּמַיִם, אָסוּר לְנַגְּבָם סָמוּךְ לְאֵשׁ. הגה: וְאָסוּר לְטַלְטְלָם שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי סְחִיטָה, וְהוּא שֶׁמַּקְפִּיד עַל מֵימָיו (מָרְדְּכַי פֶּרֶק חָבִית). וְאָסוּר לֵילֵךְ בְּשַׁבָּת בְּמָקוֹם שֶׁיּוּכַל לְהַחְלִיק וְלִפֹּל בַּמַּיִם, שֶׁמָּא יִשְׁרוּ כֵּלָיו וְיָבֹא לִידֵי סְחִיטָה. (רי''ו חֵלֶק ג')

לֹא יִשְׁטַח אָדָם אֶת כֵּלָיו בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ מִן הַזֵּעָה.

מִסְתַּפֵּג אָדָם בַּאֲלֻנְטִית (פי' בֶּגֶד שֶׁמִּסְתַּפְּגִין בּוֹ לְאַחַר שֶׁרוֹחֲצִין) וּמְבִיאָהּ בְּיָדוֹ, וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יָבֹא לִסְחֹט. וְלֹא יִמְסֹר לְבַלָּנִים שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים עַל הַסְחִיטָה.