טִיט שֶׁעַל בִּגְדּוֹ, מְשַׁפְשְׁפוֹ מִבִּפְנִים דְּלֹא מוּכָחָא מִלְּתָא לְאִתְחַזּוּיֵי כִּמְלַבֵּן, אֲבָל לֹא בַּחוּץ דְּדָמֵי לִמְלַבֵּן וּמְגָרְדוֹ (י) בְּצִפֹּרֶן. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים דְּהָנֵי מִלֵּי לַח, אֲבָל יָבֵשׁ אָסוּר דְּהָוֵי (יא) טוֹחֵן.
אֵין מְגָרְרִין בְּסַכִּין אוֹ בְּצִפֹּרֶן מִנְעָל, בֵּין חָדָשׁ בֵּין יָשָׁן, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹלֵף (יב) הָעוֹר וְהָוֵי מְמַחֵק.
באר היטב
(יב) העור. מהרי''ל היה מקנח מנעליו בברזל העשוי לפני בה''כ והיה עב ורחב לגרר בו השולים מהטיט. והב''ח מחמיר עיין מ''א וט''ז:
מֻתָּר לִתֵּן מַיִם עַל גַּבֵּי מִנְעָל לְשַׁכְשְׁכוֹ; אֲבָל לְכַבְּסוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּשַׁפְשֵׁף צִדּוֹ זֶה עַל צִדּוֹ זֶה, אָסוּר. אֲבָל בֶּגֶד שֶׁיֵּשׁ עָלָיו לִכְלוּךְ, אָסוּר אֲפִלּוּ לְשַׁכְשְׁכוֹ, דְּזֶהוּ כִּבּוּסוֹ, אֶלָּא מְקַנְּחוֹ בִּסְמַרְטוּט בְּקַל וְלֹא בְּדֹחַק, פֶּן יִסְחֹט. הגה: וּבֶגֶד שֶׁאֵין עָלָיו לִכְלוּךְ, מֻתָּר לָתֵת עָלָיו מַיִם מוּעָטִים וְלֹא מְרֻבִּים, שֶׁמָּא יִסְחֹט (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ''ג וּסְמַ''ק וְסֵפֶר הַתְּרוּמָה וְהָרֹא''שׁ פ''ח דְּיוֹמָא). וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּכָל עִנְיָן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַטּוּר סי' של''ד וְסי' שי''ט וְתוֹסָפוֹת פֶּרֶק כָּל כִּתְבֵי וְהַגָּהוֹת פ' כ''ב).
באר היטב
(י) בצפורן. וה''ה בסכין אפי' בחודה. ב''י ד''מ: (יא) טוחן. נ''ל דוקא ביש ממשות טיט על הבגד אבל אם אין שם אלא מראה הטיט והוא מגרר שם לבטל המראה אין זה דומה לטוחן ומטעם זה יש להתיר למי שחלוק שלו מטונף קצת ואין שם ממשות צואה והוא יבש יוכל לגרר בציפורן ולהסיר המראה כדי שיתפלל בנקיות. ט''ז: