הָרוֹחֵץ יָדָיו, טוֹב לְנַגְּבָם בְּכֹחַ זוֹ בְּזוֹ וּלְהָסִיר מֵהֶם הַמַּיִם כְּפִי יְכָלְתּוֹ קֹדֶם שֶׁיְּקַנְּחָם בְּמַפָּה. הגה: וְיֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ דְּאֵין לָחוּשׁ לָזֶה, דְּלֹא אָמְרֵי' שְׁרִיַּת בֶּגֶד זֶהוּ כִּבּוּסוֹ בְּכִי הַאי גַּוְנָא, דְּאֵין זֶה רַק דֶּרֶךְ (יג) לִכְלוּךְ, וְכֵן נוֹהֲגִין (טוּר וּבֵית יוֹסֵף וְאָגוּר). לָכֵן מֻתָּר (יד) לְנַגֵּב יָדָיו בְּבֶגֶד שֶׁהֵטִיל בּוֹ תִּינוֹק (טו) מֵי רַגְלַיִם, (טז) כְּדֵי לְבַטְּלָם שֶׁאֵין זֶה רַק דֶּרֶךְ לִכְלוּךְ בְּעָלְמָא. (טוּר) אֲבָל אָסוּר לִתֵּן (יז) מַיִם מַמָּשׁ עַל הַמֵּי רַגְלַיִם כְּדֵי לְבַטְּלָם (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פכ''ב וְתו' פ' ח' שְׁרָצִים).

מִי שֶׁנִּתְלַכְלְכָה יָדוֹ בְּטִיט, מְקַנְּחָהּ בִּזְנַב הַסוּס וּבִזְנַב הַפָּרָה וּבְמַפָּה הַקָּשָׁה הָעֲשׂוּיָה לֶאֱחֹז בָּהּ קוֹצִים; אֲבָל לֹא בְּמַפָּה שֶׁמְּקַנְּחִים בָּהּ יָדַיִם, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כַּדֶּרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל וְיָבֹא לְכַבֵּס הַמַּפָּה.

אָסוּר לְנַגֵּב כּוֹס שֶׁהָיָה בּוֹ מַיִם אוֹ יַיִן, בְּמַפָּה, מִשּׁוּם דְּאָתֵי לִידֵי (יח) סְחִיטָה.