לֹא תֵּצֵא בְּכִפָּה שֶׁל צֶמֶר, דְּהַיְנוּ חוּטֵי דְּעַמְרָא דִּגְדִילִין וַעֲבִידֵי כִּי הוּצָא (פי' כְּכֵלִים הָעֲשׂוּיִם מֵעָלֵי לוּלָבֵי הַדְּקָלִים שֶׁהֵם בַּאֲרִיגָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִצְטְמָא הָעֲשׂוּיָה כְּמִין לֶבֶד כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא שָׁם), וּרְחָבִים כִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת כְּשִׁעוּר צִיץ, וְלֹא בְּאִצְטְמָא דְּהַיְנוּ מַטְלִית שֶׁתּוֹלִין בּוֹ חוּטִין שֶׁל צִבְעוֹנִים וְתוֹלִין אוֹתוֹ לַכַּלָּה לְהַפְרִיחַ מִמֶּנָּה הַזְּבוּבִים.
לֹא תֵּצֵא בְּעִיר שֶׁל זָהָב, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י שֶׁהוּא תַּכְשִׁיט עָגֹל וּמְצַיְּרִין בּוֹ כְּמִין עִיר, וְיֵשׁ בָּאֶמְצַע לָשׁוֹן שֶׁמְּחַבְּרִים אוֹתוֹ לַמַּלְבּוּשׁ, וְרַבֵּנוּ תָּם פי' שֶׁהוּא כְּעֵין עֲטָרָה לָרֹאשׁ.
כְּלִילָא, וְהוּא תַּכְשִׁיט שֶׁמַּנִיחָתוֹ עַל פַּדַּחְתָּהּ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן וְקוֹשַׁרְתּוֹ בִּרְצוּעוֹת הַתְּלוּיוֹת, מֻתֶּרֶת (ד) לָצֵאת בּוֹ בֵּין שֶׁהוּא עֲשׂוּי מֵחֲתִיכוֹת שֶׁל זָהָב חֲרוּזוֹת בְּחוּט בֵּין שֶׁאוֹתָם חֲתִיכוֹת קְבוּעוֹת בְּמַטְלִית.
באר היטב
(ד) לצאת. דאין דרך לצאת בה אלא אשה חשובה ולא שלפה ומחוי אבל תכשיטין שכל הנשים רגילים בהו אף חשובה אסורה. ש''ג: