ההלכה היומית
יום שני מטות י"ט תמוז תשפ"ב
סימן ש"ג
סעיף ו'
דִּסוֹקְיָא, דְּהַיְנוּ חֲתִיכַת מְעִיל רְחָבָה, אִם יֵשׁ בָּהּ רְצוּעוֹת קְצָרוֹת תְּלוּיוֹת בָּהּ לְקָשְׁרָן בָּהֶם וּלְהַדְּקָן סְבִיבוֹתֶיהָ דִּמְהַדֵּק, שָׁרֵי, וְאִם אֵין לוֹ רְצוּעוֹת, אָסוּר.
סימן ש"ג
סעיף ז'
לֹא תֵּצֵא בְּקָטְלָא, דְּהַיְנוּ בֶּגֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנָצִים כְּעֵין מִכְנָסִים וּמַכְנִיסִים בּוֹ רְצוּעָה רְחָבָה וְקוֹשְׁרָהּ סָבִיב צַוָּארָהּ וְהַבֶּגֶד תָּלוּי עַל לִבָּהּ, וְהוּא חָשׁוּב וּמְצֻיָּר בְּזָהָב.
סימן ש"ג
סעיף ח'
לֹא תֵּצֵא בְּנִזְמֵי הָאַף, אֲבָל יוֹצֵאת בְּנִזְמֵי הָאֹזֶן. הגה: מִפְּנֵי שֶׁאָזְנֶיהָ מְכֻסּוֹת. וּבְמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לְגַלּוֹת הָאָזְנַיִם, אָסוּר לָצֵאת בִּנְזָמִים שֶׁבָּאֹזֶן הֵיכָא דְּדֶרֶךְ לְהוֹצִיאָם מִשָּׁם (אוֹר זָרוּעַ).