ההלכה היומית
יום שבת קודש שופטים ז' אלול תשפ"ב
סימן ש"י
סעיף א'

(א) עֵץ שֶׁתּוֹלִין בּוֹ דָּגִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מָאוּס, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ דְּקַיְמָא לָן בְּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּשָׁרֵי.

באר היטב

(א) עץ. עיין סי' ש''ח סט''ז:

סימן ש"י
סעיף ב'

אֵין שׁוּם אֹכֶל תָּלוּשׁ הָרָאוּי לַאֲכִילָה מֻקְצֶה לְשַׁבָּת; דִּתְמָרִים וּשְׁקֵדִים וּשְׁאָר פֵּרוֹת הָעוֹמְדִים לִסְחוֹרָה, מֻתָּר לֶאֱכֹל מֵהֶם בְּשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ חִטִּים שֶׁזְּרָעָם בְּקַרְקַע וַעֲדַיִן לֹא הִשְׁרִישׁוּ, וּבֵיצִים שֶׁתַּחַת הַתַּרְנְגֹלֶת, מֻתָּר לְטַלְטְלָן. וְכֵן תְּמָרִים הַלְּקוּטִים קֹדֶם בִּשּׁוּלָן וְכוֹנְסִים אוֹתָם בְּסַלִּים וְהֵם מִתְבַּשְּׁלִים מֵאֲלֵיהֶם, מֻתָּר לֶאֱכֹל מֵהֶם קֹדֶם בִּשּׁוּלָן. אֲבָל גְּרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים שֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָם בְּמֻקְצֶה לְיַבְּשָׁן, אֲסוּרִין בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם מֻקְצֶה, שֶׁהֵן מַסְרִיחוֹת קֹדֶם שֶׁיִּתְיַבְּשׁוּ, דְּכֵיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיַּסְרִיחוּ הִסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם וְכֵיוָן דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי; דָּחִינְהוּ בַּיָּדַיִם, וְלֹא חָזוּ, הָוֵי מֻקְצֶה. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין הֲכָנָה שַׁיָּךְ (ב) בְּשֶׁל כּוּתִי, וַאֲפִלּוּ גְּרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים שֶׁבְּיָדוֹ מֻתָּרִים. (כָּל בּוֹ סי' נ''ה וְכ''מ בְּהָרַ''ן סוֹף פכ''כ וִירוּשַׁלְמִי).

באר היטב

(ב) בשל כותי. פי' בדבר תלוש אבל במחובר שלקטו עכו''ם בשבת אסור לכ''ע ועיין סי' שכ''ה ס''ה:

סימן ש"י
סעיף ג'

בֵּין בְּאִסוּר אֲכִילָה בֵּין בְּאִסוּר טִלְטוּל כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה רָאוּי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אִם אֵרַע בּוֹ דָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקֵל בּוֹ בַּיּוֹם וְחָזַר וְנִתְקַן בּוֹ בַּיּוֹם, (ג) חָזַר לְהֶתֵּרוֹ; אֲבָל דָּבָר שֶׁהֻקְצָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אָסוּר כָּל הַיּוֹם.

באר היטב

(ג) חזר. כתב הט''ז ה''ה באיזמל שמל בשבת היה בה''ש מוקצה מחמת חסרון כיס כמו סכין של סופרים דאדם מקפיד הרבה שלא להשתמש באותו איזמל מידי אחרינא שלא יתקלקל וכ''ש שאין אוכל עמו דהוא נגד טבע בן אדם ע''כ אע''פ שעומד למחר במלאכת מילה מ''מ אחר גמר צורך שלו חוזר לאיסור טלטול של בה''ש ע''כ יצניעו באותו חדר שהוא מל שם וכ''כ מהרי''ל ועיין בי''ד סי' רס''ו אבל הב''ח סי' ש''ח מתיר לטלטלו וכ''כ מהרש''ל והמ''א בסי' של''א ס''ק ה' האריך בדבר זה ומסיים לכן יש להחמיר שלא יניחנו מידו עד שיוליכנו לביתו דכל מוקצה שהוא בידו מטלטלו לאיזה מקום שירצה ע''ש ועיין בספר בית יעקב סי' ק''ב:

יום שבת קודש שופטים ז' אלול תשפ"ב

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן